תאונת אופנוע בחולון
נפגעת בתאונת דרכים? נפגעת בתאונת אופנוע?
משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.
לפנינו מקרה של תאונת דרכים שהינה תאונת אופנוע.
להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בפסק דין שניתן ע"י השופטת חאג' יחיא
פסק דין
בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע באירוע תאונה , המהווה תאונת דרכים על פי הגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים , התשל"ה –1975 ( להלן "החוק").
התובע יליד 1956 , בן 49 כיום, רכב על אופנוע (להלן "הרכב ") ביום 19/7/00 , היה מעורב בתאונת דרכים בחולון , בה נפגע כאמור התובע .
אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב בו נהג התובע הנו רכב מנועי כהגדרתו בחוק, וכי השימוש בו היה מכוסה ע"י ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי, המכסה גם את המקרה, ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי חבותה של הנתבעת לפצות את התובע על נזקי הגוף שנגרמו לו בגין התאונה .
המחלוקת בין הצדדים הנה על גובה הנזק.
יצוין כי התאונה בה נפגע התובע היתה תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, הוא פנה אל המוסד לביטוח לאומי , הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה , ותביעתו אושרה. לאחר מכן פנה התובע אל הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בתביעה לאישור גמלת נכות, התובע נבדק , והועדה הרפואית של המוסד, אישרה לתובע נכויות כדלקמן:
הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אישרה לתובע תקופת אי כושר מלא למשך 182 ימים, ונכות קבועה בשיעור של 10%.
התובע הגיש ערר על החלות הועדה רפואית , וביום 11/6/01 קבעה ועדת הערר כי לתובע נכות חלקית זמנית בשיעור של 20% מיום 18/1/01 (תום תקופת אי הכושר המלא ) ועד ליום 30/9/01 , קרי 8 חודשים .
בהיות התאונה תאונת עבודה, קביעות אלו של הועדות הרפואיות מחייבות גם בתיק זה בהיותן קביעת נכות על פי דין, לפי סעיף 6 לחוק .
הצדדים חלוקים בראש וראשונה לגבי המשמעות התפקודית של הנכות הצמיתה שנקבעה . בא כוח תובע מבקש ליחס לנכות הרפואית ,משמעות תפקודית כפולה בשיערו של 20%. הנתבעת טוענת כי אין למעשה לנכות הרפואית שנקבעה כל משמעות תפקודית, משני טעמים. ראשית שהתובע סבל מבעיות רפואיות קודם לתאונה , שנית שהתובע נפגע פגיעה גופנית נוספת בתאונת דרכים נוספת אחרי התאונה , ושלישית בגין כך שאין ביטוי מעשי של הנכות בעבודתו של התובע כמוכר שטיחים ופרקטים בחנות.
דיון .
הנכות .
הנכות הרפואית שהועדה הרפואית קבעה כי התובע סובל ממנה נקבעה בהסתמך על סעיף ליקוי רפואי מספר 37(7)(א') לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ) הקבוע לאמור :
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956
(7) (7) הגבלה התנועות בעמוד השדרה המתני (Lumbar spine)
א. בצורה קלה 10%
ב. בצורה בינונית 20%
ג. בצורה קשה 30%
הנכות שנגרמה לתובע אם כן הנה כתוצאה מהגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני .
ואכן התובע ,על פי התיעוד הרפואי שבתיק, תעודת חדר מיון מיום 19/7/00 ,יום התאונה מצוין -
" בן 44 נ+4 סוחר שטיחים התקבל לאחר נפילה מאופנוע בזמן נסיעה ללא אבוד הכרה או הקאות ,ללא סימני חבלה חיצוניים . רגישות באזור הגב התחתון בגובה L4-S2 מניע 4 גפיים בצורה טובה רגישות קלה בגובה D8-D10וכן בצלעות משמאל .
X RAY ע"ש מותני ע"ש גבי – ללא עדות לשבר צלום בית חזה משמאל – תקין."
בטופס ההפניה למכון לרפואה משלימה מיום 18/8/00 נרשם
" CT ע"ש מותני מדגים בלט דיסק מרכזי עם בליטה גרמית ולוחץ קל על השק התקאלי .
ביקור חוזר מתאריך 1/8/00 חבלה לעמוד שדרה מותני לפני שבוע וחצי בתאונת דרכים ( התאונה נשוא תיק זה ח.י. ) לדבריו במיון שללו שבר , אך אין שיפור .
ממצאים מתאריך 1/8/00 טווח מוגבל- אין נזק עצבי בגפה כולל כוח גס החזרים גידיים ותחושה
18/8/00 גב תחתון, כאבים מקומיים הגבלה בכיפוף לפנים כאב בישור גב תחתון , סלר שלילי ,אין לסיט ,כוח גס תקין , תחושה שמורה . גב תחתון החזרים גידיים בגפיים תקינים אין הפרעת סוגרים .
ואולם יש לפחות שני אירועים רפואיים נוספים אותם עבר תובע .
בשנת 1999 כפי שד"ר רובינסון מציין בהפניה למכון לרפואה משלימה , שהתובע מוכר לו משנת 1999 , ואירוע נוסף ממרץ או אפריל 2001 , אחרי התאונה .
על האירוע הראשון אומר התובע שהיתה לו פגיעה קלה ביד . את האירוע ממרץ 2001 , מתאר התובע כך -
" ניסיתי לחזור לעבודה, היה לי פנצ'ר באוטו . ניסיתי להוציא את הגלגל ספאר . כאשר ניסיתי להוציא אותו לא יכולת לזוז. לא הצלחתי להרים אותו . נשכבתי על הרצפה , לא יכולתי לזוז , הרופא אמר לי שאני צריך לעשות ניתוח . ..."
אין בפני אינדיקציה לכך כי בגין האירוע ממרץ אפריל פנה התובע לבית חולים לקבלת טיפול רפואי, אם כי התיעוד הרפואי אשר בתיק כולל גם את התקופה הזו, כאשר התובע מטופל בטיפולי המשך, בגין התאונה נשוא תיק זה .
מה היה חלקו של האירוע הנוסף במכאוביו, ובעיותיו הרפואיות של התובע.? אין כל דרך לקבוע .
מה שניתן לקבוע הוא כי לתובע נקבע כי יש בלט דיסק מרכזי, בעמוד שדרה מותני , עוד ביום 18/8/00 , חודש בדיוק אחרי התאונה .
בתעודה רפואית מיום 21/3/01 צוין -
" לדבריו חזר לעבודה.
ממצאים: ספזם שרירי קשה . טווח עמוד שדרה מותני – מוגבל
אין נזק עצבי בגפה כולל כוח גס החזרים גידיים ותחושה.
ראוי לציין גם כי התובע אושפז ביום 18/5/01 כאשר באבחנה מצוין כי הוא מתאשפז עקב HEDACHE M\P POST LP SYNDROME ובתלונות צוין -
" כאבי ראש באזור עורפי ובצוואר מסביב לעיניים מסוג לחץ המופיעים בעיקר בזמן קימה בחילות דפיקות לב הרגשה של רעידות בכל הגוף ."
בסוף סיכום המחלה צוין -
" 8 חודשים טרם קבלתו נחבל בתאונת דרכים , מאז סובל מכאבי גב . במעקב אורטופדי . 8 ימים טרם קבלתו בוצע זריקה אפידורלית . כימיה לאחר הזריקה הופיעו כאבי ראש וצוואר .בחילות ודפיקות לב . הכאבים מופיעים בעיקר בזמן קימה ..."
אין בית המשפט מתיימר להיות מומחה רפואי , ואינו נוטל עליו את התפקיד לחפש את הקשר בין האמור במסמכים אלו ובין התאונה . אני מציין עובדות אלו כדי לבחון מה היא ההשפעה של התאונה "נטו" על כושר התפקוד וההשתכרות של התובע , הנובעים באופן ישיר ובלעדי מהנכות שנקבעה .
ראינו כי התובע סובל מבעיות של כאב ראש , ובחילות עקב זריקת אפידורל שקבל, ראינו כי הוא נחבל אגב ניסיון להחליף גלגל באוטו . אין בפני ראיה כי כל מכאוביו ומגבלותיו של התובע קשורות דווקא לתאונה נשוא התביעה . מנגד אין בפני ראיה לפיה ניתן לבודד באופן מוחלט בין תוצאות התאונה נטו, ובין הליקויים הנוספים שיש לתובע ושאינם קשורים לתאונה .
האמת היא כי כל החומר הרפואי שהוזכר לעיל הוצג, או לא היתה מניעה להציגו , לועדה הרפואית של הביטוח הלאומי , ומשקבעה זו את אשר קבעה , יש לקבל את קביעותיה כמחייבות את הצדדים על פי סעיף 6 לחוק .
לא עלה בידי התובע לקשור בין הפגיעה גפו בזמן החלפת הגלגל, ואף לא ניסה , ובין התאונה . כמו כן לא הצליח התובע להוכיח כי הנזקים הנוספים והאשפוז עקב הזרקת האפידורל, קשורים לתאונה . מבחינה כרונולוגית הם מופיעים אכן אחרי התאונה . במכתב השחרור מצוין כי " ברקע הרפואי שלו , תאונת דרכים , אך אין הוכחה כי האשפוז ומה שקרה בעקבותיו אכן נובע מהתאונה .
נוכח העובדה כי לתובע בעיות רפואיות שאינן קשורות לתאונה , קשה עד בלתי אפשרי , לבחון את השפעה התפקודית של התאונה – באופן מדויק- על יכולת התובע לעבוד בעבודה פיזית.
קביעת הועדה הרפואית מתבססת על ממצא של :
" הגבלת תנועה בעמוד שדרה מותני , בצורה קלה .
אין ספק כי התובע מנסה להאדיר את תוצאות התאונה ומציג תמונה של השפעה הרסנית על חייו וכושר העבודה שלו . אכן הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני , ולו קלה, מגבילה את יכולת התנועה וביצוע עבודה פיזית הדורשת כריעה , כיפוף , הרמת חפצים תוך כדי כריעה , ועבודה הכוללת ביצוע הדבקות על הרצפה .
אם אתעלם מהפגיעה ביד , משנת 1999 שאין עליה מסמכים , ואתייחס בזהירות רבה לאירוע בו נפגע התובע תוך כדי ניסיון להחליף גלגל , אני סבור כי הבעיה הרפואית בעמוד שדרה מותני יכולה להיות בעלת השפעה בלתי מבוטלת בסוג העבודה בו עוסק התובע , התקנת פרקטים .
בתעודת חדר המיון מיום התאונה מצוין מפי התובע שהוא סוחר שטיחים . בחקירתו הנגדית מאשר התובע כי הוא עוסק בעבודות נוספות כגון עבודה ניהולית, מכירה בחנות, סחר בשטיחים ועוד .
אם הייתי מתחשב אך ורק בעבודת התובע כמרכיב פרקטים, הרי בוודאי שהשפעת הנכות ממנה סובל עולה על הנכות הרפואית שנקבעה. בא כוחו של התובע מבקש להעמיד את הנכות על 20% בא כוח הנתבעת מבקש להתעלם ממנה .
אני סבור כי במרכיב ההכנסה מעבודה, השפעה של הנכות על כושר השתכרות של התובע הנה 15% .
אם אתחשב רק בעבודתו של התובע כסוחר שטחים, ומנהל חנות, הרי שלא תהיה לנכות השפעה תפקודית או השפעה על כושר ההשתכרות לו .
השתכרות התובע ערב התאונה
בתצהיר העדות הראשית שלו התובע אינו מפרט את הכנסותיו בששת החודשים אשר קדמו לתאונה, ואלו בתקופה שאחר ששב לעבודתו .
בא כוח התובע בסיכומיו מסתמך על הדין וחשבון אותו הגיש התובע לשנת המס 1999 לפיו השתכר הוא 65837 ₪ . מצמיד את הסכום , המגיע לכדי 72440 ₪ ומכאן גוזר את הסכום שיש לשלמו לתובע .
כמו כן בא כוחו המלומד של התובע לוקח לצורך חישוב הפסד אחרי התאונה את הסכומים שדווחו למס הכנסה כהכנסה בשנה שבה אירעה התאונה , שנת 2000 ומגיע להפחתה של כ17000 ₪ .
אינני יכול לקבל דרך חישוב זו ,ממספר טעמים :
א- א- כאשר מדובר באדם עצמאי , רצוי כי ממוצע ההכנסה שישמש בסיס לפיצוי ייגזר מתקופה ארוכה יותר , ולא רק התקופה הקצרה שלפני התאונה והתקופה הקצרה שלאחריה .
ב- ב- הכנסתו של התובע מורכבת משני מרכיבים, גם מעבודה פיזית אותה הוא אומר כי ביצע , וכן מחלקו בהכנסות העסק המשותף עם אחיו . בהקשר זה יש לזכור כי בדין וחשבון למס הכנסה מצוין הסכום אותו מצטט בא כוח התובע, כ " הכנסה מעסק " ולא מעבודה .
ג- ג- העלייה בהכנסה של עצמאי, , או אף שכיר איננה זהה לעליית מדד המחירים לצרכן , והיה על התובע להוכיח יכולת השתכרות לאחר התאונה במומו .
ד- ד- אותה הפחתה שחלה בשנת 2000 בהכנסתו של התובע כוללת למעשה את כל הפסדי ההשתכרות בפועל בתקופה בה היה התובע בחופש מחלה מלא , ואינה יכולה לשקף את נזקיו והפסדיו בהמשך. יצוין כי אפילו על פי טיעוניו של בא כוח התובע , היתה בשנת 2001 ירידה משמעותית בהכנסה( שוב עקב כך שאחרי התאונה הוא היה בחופש מחלה ארוך ולאחריו 20% נכות לשמונה חודשים ) , אך בהמשך התחיל גרף ההכנסות שלו לטפס מעלה .
ה- ה- אין להתעלם מכך כי דינים וחשבונות לגבי השנים 2001 ואילך הוגשו אחרי התאונה וכאשר היה ידוע כי התובע הגיש תביעה זו לפיצויים , עם כל המשתמע מכך.
לפיכך ובאין דרך אחרת לבודד את החלק מהכנסת התובע מהיותו שותף בעסק , מזה שהוא משתכר מעבודתו, אני קובע כבסיס לחישוב הפסד בגין אובדן כושר עבודה , בסכום שהוא מחצית הסכום שדווח על ידי התובע כהכנסה . ולהעמיד אותו על 3000 ₪ בגין יגיע כפיים . אין לשכוח כי גם את תשלומי הביטוח הלאומי ששולמו לתובע התבססו על הכנסה כוללת הן מעסק והן מעבודה , וכשאבוא להפחית את התשלומים של הביטוח הלאומי, עלי לקחת זאת בחשבון.
לאור הרקע העובדתי הנ"ל יש לחשב את הפיצוי המגיע לתובע .
הפיצוי
1- 1- כאבים וסבל .
התובע יליד 1956 , בן 49 שנים היום .
הסכום המקסימלי נכון להיום הנו 144000 ₪
סכום הפיצוי המגיע בגין כאב וסבל ל 10% ( היה אשפוז ) בתוספת ריבית כחוק 15000 ₪ .
יש לצין כי אינני מתחשב בשבעת ימי האשפוז בעקבות כאבי הראש שנגרמו אחרי הזרקת אפידורל. לאחר שלא הוכח הקשר הסיבתי הרפואי בין השניים .
2- 2- הפסדי הכנסה בעבר
בעניין זה יש להבחין בין שתי תקופות .
א- א- התקופה בה הי התובע באי כושר מלא, 6 חודשים שאושרו ע"י הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי
6X 3000 = 18000 ₪ .
ב- ב- התקופה השניה בה אשורה לתובע נכות של 20% ע"י ועדת הערר של הביטוח הלאומי .
התובע טוען כי לא שב לעבדותו כלל בתקופה של 9 חודשים נוספים אחרי החופש שאושר ע"י הביטוח הלאומי .
הנתבעת טוענת כי למעשה אחרי סיום תקופת אי הכושר שאושרה ע" הביטוח הלאומי אין לפסוק לתובע דבר, כי הוא שב לעבודה , ולו ,למזער, לעבודה ניהולית בחנות.
אינני יכול להתעלם מהנכות החלקים בשיערו של 20% שאושרה ע"י המוסד לביטוח לאומי , ומאידך איני יכול לקבל את טענת התובע כי היה נטול כושר מלא, או לא שב לעבודתו בתקופה בה יש לו 20% נכות.
סביר להכיר באובדן חלקי של 50% באותה תקופה של 8 חודשים . שכן סוג הפגיעה ממנה סבל התובע , ופריצת הדיסק שנגרמה בעקבותיה , ומיקום הפגיעה , אינן מאשפרות חזרה מלאה לעבודה מיד אחרי סיום התקופה בה היה באי כושר מלא.
יש להוסיף לתובע בממוצע עוד 25000 ₪ בגין אובדן השתכרות חלקי בתקופת הנכות של 20% שנקבעה ..
סך הכל לעבר ( עד שנקבע הנכות הצמיתה של 10% , יש לפסוק לתובע סכום של 43000 ש"ח .
החל מיום סיום הנכות של 20% , קרי 20/9/01 , יש לתובע נכות קבועה של 10% .
לתקופה מיום 20/9/01 ועד יום מתן פסק הדין , 48 חודשים לפי 10% לפי 3000 ₪ , תוספת של סכום מעוגל של 20000 ₪
הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות לעתיד
כאמור קבעתי כי יש לחשב את נזקו של התובע לעתיד על בסיס של 10% נכות תפקודית.
נוכח המורכבות העובדתית של המקרה, והשאלה בכמה נפגע בפועל כושר השתכרות של התובע מעבודה, לעומת זה שמהכנסות העסק בשותפות, היות התובע עצמאי, העובדה כי הוא בעצמו מרכיב פרקטים, עבודה הכרוכה במאמץ פיזי . והעובדה כי בפסיקה נשתרש נוהג כי בנכויות נמוכות כאלה בין 5% ל-10% כאשר אין אפשרות לחשב פיצויים בחישוב משוואתי אריתמטי פוסק בית המשפט סוכם גלובלי , הגעתי גם אני למסקנה כי אין אפשרות לחשב אריתמטית את הפסדיו של התובע לעתיד בחלק בהכנסתו שהוא מיגיע כפיים, ואני מחליט לפסוק לו סכום גלובלי .
אני פוסק לתובע סכום של 70000 ₪ .
עזרת הזולת
אין ספק כי התובע נפגע , אם כי לא אושפז, אך מיקום הפגיעה בגבו, והעובדה כי הביטוח הלאומי אישר לו תקופה של 182 ימים חופש מחלה , וגם נכות חלקית לאחר מכן, שמצבו הרפואי חייבו להיעזר בעזרת הזולת.
אם כי בצורה צנועה ולא בצורה שהוא טוען לה בסיכומיו .
מאחר ואין בפני ראיה כי התובע הזדקק לעזרה בשכר מגורם חיצוני, והוא רק טוען כי בני משפחתו היו מסיעים אותו לבדיקות וטיפולים הרבים , כדבריו, , אני פוסק לתובע סכום של 5000 ₪ גלובלית לעבר .
באשר לעתיד אין כל הצדקה כי יפסק לו פיצוי בגין עזרת הזולת משהוא חזר לעבודתו בחנות, ואף אין מניעה כי יעסוק גם בהרכבה והתקנה , כפוף כאמור למגבלותיו .
הוצאות רפואיות
לא הוכחו הוצאות רפואיות לעבר , לא כאלה שאינן מכוסות ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא כאלה שאינן מכוסות ע"י המוסד לביטוח לאומי בהיות התאונה תאונת עבודה .
איני פוסק לתובע דבר בראש הנזק של הוצאות רפואיות ת.
סך הכל שאני פוסק לתובע כדלקמן :
1- כאבים וסבל 15000 ₪
2- הפסדי השתכרות בעבר 63000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל ממחצית התקופות אליהן מתייחס כל סכום ממרכיבי סכום זה
3- הפסדי השתכרות לעתיד 70000 ₪
4- עזרת הזולת בעבר 5000 ₪ .
מן הסכום הנ"ל יש לנכות מחצית תשלומי הביטוח הלאומי , כשהם מוצמדים מיום קבלתם ע"י התובע עד היום .
לסכום נטו הסופי יש להוסיף אגרה ששולמה ע"י התובע ,שכ"ט עו"ד 13% ומע"מ על שכר הטרחה .
פסקי דין נוספים:
תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה (תאונת קטנוע)
תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה - פגיעת לסת
האם תושב השטחים שנפצע בתאונת דרכים קשה בשטחים זכאי לפיצויים מחברת הביטוח?
תגיות: תאונות אופנוע, תאונות קטנוע, תאונה עם אופנוע בחולון, תאונה עם קטנוע, תאונות אופנועים בחולון, תאונות קטנועים, פציעה מאופנוע,תאונת דרכים,תאונות דרכים,תאונה בחולון, עורך דין תאונות דרכים בחולון, ,אופנוע,תאונה אופנוע, תאונת אופנוע, עורך דין תאונת אופנוע, עורך דין תאונת דרכים אופנוע, תאונת קטנוע בחולון