תאונת דרכים - האם פגיעה שהתרחשה בעת תיקון רכב נחשבת תאונת דרכים?

האם נפגעת תוך כדי ביצוע תיקון ברכב? האם הפגיעה נחשבת תאונת דרכים?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

תאונת דרכים – האם תאונה שהתרחשה בעת ביצוע תיקון ברכב נחשבת תאונת דרכים? להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בראשון לציון בפסק הדין שניתן ע"י השופטת מ. עמית-אניסמן

החלטה

1. התובע, מר אשר חיון (להלן: "התובע") הגיש תביעה כנגד הנתבעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזק גוף, שנגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 12.1.2007 (להלן: "התאונה"), לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2. הנתבעת כופרת בחבותה. הנתבעת מכחישה את נסיבות ארוע התאונה וכן טוענת כי תאונה שארעה בנסיבות המתוארות על ידי התובע אינה מהווה תאונת דרכים על פי חוק.

3. הדיון פוצל כך ששאלת החבות נדונה תחילה.

הרקע העובדתי

4. התובע, יליד 1954, טוען בתצהירו כדלקמן:

"3. ביום 12.10.07 שחל ביום שישי (יום בו אינני עובד) בסביבות השעה 09:00 בבוקר או בסמוך לכך נהגתי ברחוב ההסתדרות בעיר לוד ברכב מסוג סוזוקי מ.ר. 8751819 (להלן: "הרכב") המבוטח בנתבעת.

העתק תעודת ביטוח חובה, רישיון רכב, אישור משטרה המסומנים א' מצ"ב לתצהיר כחלק נפרד הימנו.

4. במהלך נסיעתי שמעתי לפתע רעש שהגיע מקדמת הרכב ולפיכך עצרתי את הרכב בצד הדרך כדי לראות את מקור הרעש. יצאתי מהרכב כאשר המנוע עדיין פועל וגיליתי כי בורג במגן הקדמי של הרכב השתחרר. מאחר וחששתי כי המגן יפול מהרכב ובכך עלול להיגרם מצב שלא אוכל להמשיך ולנהוג בו ומאחר ונוצר סיכון שיכול לגרום לתאונת דרכים, אזי הוצאתי מברג כדי להבריג את הבורג המשוחרר בחזרה וזאת על מנת שיתאפשר לי להמשיך בנסיעה.

5. כאשר ניסיתי להבריג את הבורג בחזרה, קפץ לפתע המברג וחדר ישירות לעיני השמאלית שהחלה לדמם. בעקבות כך, משלא יכולתי להמשיך לנהוג ברכב, אזי הגעתי רגלית לביתי, לקחתי מפית מטבח לנגב את הדם ולעצור את הדימום וביקשתי מבני אלעד שיסיע אותי לביה"ח".

5. גירסתו של התובע בעדותו שלפני היתה עקבית ואחידה, ומצאתי ליתן בה אמון מלא. אמנם מדובר בעדות בעל דין יחידה, ואולם ההלכה היא כי מוטלת חובת הנמקה בעת ההסתמכות על עדות יחידה (ראה לעניין זה את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' דרורי) בת.א. (י"ם) 3064/01 אמנון להב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-מח 2006 (1) 4721 וההפניות שם). בענייננו, מצאתי להתבסס על עדותו של

התובע, שעה שהיא נתמכת בתעודת חדר המיון והן בעדותו של בנו של התובע, אשר הוזעק על ידו לצורך הסעתו לבית החולים.

6. בא-כוח הנתבעת טען לסתירות בגירסתו של התובע כפי שהיא באה לידי ביטוי בעדותו, בתשובה לשאלון ובתעודת חדר מיון. אומר כבר עתה. לא מצאתי סתירות של ממש. העדר התייחסות בתעודת חדר המיון למעורבותו כביכול של רכב אינה מעלה ואינה מורידה, מאחר והפגיעה הינה ממברג, ולכך קיימת התייחסות. אין לצפות מהתובע בנסיבות אלו לציין בחדר מיון כי הבורג שנסה להבריג הינו בורג ברכב.

7. גם לא מצאתי כל ממש בטענות הנתבעת לענין שעת התאונה. אין פערים משמעותיים בין גירסאותיו של התובע לענין שעת התאונה, אלא בטווח של חצי שעה בלבד - בין 08:30 ל-09:00.

8. לאור כל האמור לעיל, הנני מאמצת את גרסת התובע באשר לנסיבות ארוע התאונה.

9. השאלה הנשאלת היא האם נסיבות אלו מהוות תאונת דרכים על-פי החוק. הנתבעת בחרה שלא להתייחס לכך בכלל בסיכומים מטעמה ולכן אין אלא לראות אותה כמוותרת על טענתה. למעלה מן הצורך אוסיף ואנמק לענין זה.

10. מגירסתו של התובע עולה, כי התאונה ארעה שעה שהתובע ניסה להבריג בורג התומך במגן רכבו.בא-כוח התובע טוען כי מדובר בטיפול דרך ועל כן התאונה מהווה תאונת דרכים על פי החוק.

11. התובע סומך טענותיו על פסיקת בית המשפט העליון בענין ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475, וטוען כי התיקון שבוצע על ידי התובע נועד להקטין או למנוע את הסיכון התעבורתי והוא נעשה עקב נסיעה או לצורך המשכה, ומכאן, מהווה תאונת דרכים (להלן: "פרשת דראושה").

12. סעיף 1 לחוק מגדיר מה היא תאונת דרכים כדלהלן-

"בחוק זה -

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע ..."

13. שימוש ברכב מנועי מוגדר בהמשך הסעיף ככולל גם –

"...טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו..."

14. קריאת שני הסעיפים יחד מלמדת כי לצורך בחינת השאלה האם נסיבות המקרה מהוות תאונת דרכים על-פי החוק, על-פי החלופה של תיקון או טיפול דרך, יש לבחון האם המקרה עונה להגדרה כדלהלן - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב מנועי, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, למטרות תחבורה.

15. ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים הממוחשבים ביום 4.2.2009) ניתן פסק דין על-ידי בית-המשפט העליון (כבוד

השופט ריבלין), אשר הבהיר את המונח "טיפול דרך" והפיג, במידה רבה, את הערפל מסביב לגבולותיו של מונח זה. באותו מקרה בחן בית-המשפט, בין היתר, את השאלה האם קשירת המטען על משאית לפני היציאה לדרך מהווה "טיפול דרך". נקבע, כי על-מנת שטיפול ברכב ייחשב "טיפול דרך" כמשמעו בחוק, הוא חייב לענות על שלושה תנאים מצטברים: התנאי הראשון, הטיפול או התיקון חייב להתרחש לאחר תחילת הנסיעה, ואינו יכול להיות טיפול המתרחש במקום חניית הרכב טרם יציאה לדרך; התנאי השני, טיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי על מנת לאפשר את המשך הנסיעה; והתנאי השלישי הוא שלא מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול ע"י אנשי מקצוע. להלן נביא את עיקר הדברים כפי שהובאו בפסק הדין:

"כאמור, נוסף על התנאי שהטיפול יתרחש בדרך קיימים לדעתי שני תנאים נוספים על מנת שהטיפול יחשב "טיפול דרך". תנאי אחד הוא כי הטיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי. פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה (השוו: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעמ' 137). התנאי הנוסף הוא כי לא מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. בתקלות מסוג זה אין הכרח שהנהג יטפל, והדבר אף אינו רצוי, ואין לראות בטיפול ממושך ומורכב ברכב חלק מהתרחשויות הדרך, או מן הנסיעה במובנה הרחב." (ראה פיסקה 14 לפסק דינו של השופט ריבלין).

16. יישום ההלכה הנ"ל על נסיבות המקרה שלפנינו, מלמד כי מדובר בטיפול שנעשה לאחר תחילת הנסיעה, ומדובר בטיפול בלתי מורכב ופשוט הנדרש עקב אירוע פתאומי. במקרה שלפני התובע ירד מרכבו כדי לבדוק מקור הרעש, ומצא כי המגן הקדמי של מכוניתו משוחרר. משכך, מדובר בפעולה שבוצעה תוך כדי הנסיעה, ועל פניו מדובר בטיפול המשולב בנסיעה ושנועד לאפשר את המשכה בבטחה ובאופן מיידי, שכן התובע לא יכול היה להמשיך בנסיעה שעה שהמגן הקדמי משוחרר. גם בבחינת מהותו של הטיפול, מדובר בטיפול פשוט היכול להתבצע על-ידי כל אחד, ואין צורך באדם מיומן או בעל מקצוע לצורך זה.

17. אמנם התובע נפגע מחוץ לרכב, אולם בשעה שקיים רצף פעולות אחד הקשור ברכב והינו חלק אינטגרלי מהנסיעה בו, מתקיים גם הקשר הסיבתי הנדרש בין השימוש לבין הפגיעה בתאונה (ראה ע"א 554/89 מדינת ישראל נ' עיסא אל ראהב, פד"י מ"ה(2) 338, ע"א 7460/07 ביטוח חקלאי נ' אייזנברג, וע"א (ירושלים) 552/04 בכור נ' יוסף ואח', והפסיקה המאוזכרת שם).

18. גם מבחן סף נוסף שאוזכר בפרשת נביל הנ"ל, ולפיו "טיפול דרך" חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו – מתקיים במקרה דנן.

19. בנסיבות אלו, ומשנמצא כי התובע השתמש ברכבו בעת שנפגע בתאונה, ומשקיים קשר סיבתי בין השימוש לבין הפגיעה, הרי שחובת הפיצוי מוטלת על מבטחתו - הנתבעת.

אחרית דבר

20. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי בנסיבות העובדתיות אשר הוכחו, חלה חבות של הנתבעת לפיצוי התובע.

21. הצדדים יודיעו עמדתם האם יש צורך בקביעת קדם משפט נוסף, בשאלת מינויו של מומחה, וזאת עד ליום 15.11.2009. בהעדר הודעה תינתן החלטה על בסיס הבקשה והתגובה שצורפו לכתבי בי הדין.

תגיות: תאונת דרכים,תאונות דרכים,תיקון דרך,תיקון רכב תאונת דרכים,תיקון רכב,תאונת דרכים רכב