האם נפגעת בתאונת דרכים בעת שרכבת על קורקינט ממונע?


משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ'  מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.



צור קשר כעת!




האם קורקינט המונע על ידי מנוע בנזין הינו "רכב מנועי" כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

האם נהג קורקינט ממונע שנפגע על ידי רכב זכאי לפיצויים? (לקורקינט אין כיסוי ביטוחי ולנהג אין רישיון נהיגה - קטין)

 סוגייה זו נידונה בבית משפט המחוזי בחיפה בפסק הדין שניתן ע"י השופט עודד גרשון.



פסק דין חלקי

 

1.      האם קורקינט המונע על ידי מנוע בנזין ואשר מהירות השיוט שלו היא 24 קמ"ש ומהירותו המקסימלית היא 32 קמ"ש, הינו "רכב מנועי" כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – "החוק")?

         

          זוהי השאלה העומדת לדיון בפסק דין חלקי זה.

 

2.      העובדות שאינן במחלוקת

         

          א.           התובע הינו צעיר יליד 19.5.1983.   

           

                        בעת שהוריו של התובע היו בארצות הברית, הם רכשו עבורו, כמתנה, קורקינט מסוג GOPAD המונע במנוע בנזין. הקורקינט נרכש בחנות צעצועים תמורת 100$ (להלן – "הקורקינט").

                  

                        התנעתו של הקורקינט נעשית על ידי משיכת חוט ולו מיכל בנזין המכיל ליטר אחד בלבד.

 

                        נפח מנוע הקורקינט הוא 22 סמ"ק. אין עליו מושב כלשהוא והוא נעדר תיבת הילוכים, מכווני איתות, פנסי תאורה, צופר ומראת צד.

                        מהירות השיוט של הקורקינט היא 24 קמ"ש ומהירותו המקסימלית היא 32 קמ"ש.

 

                   ב.  עדי דביר, יליד 26.7.1982 הינו חברו של התובע.

                  

                        ביום 7.12.97, כשהתובע וחברו היו כבני 14 שנים, הם רכבו יחדיו על הקורקינט בהרצליה פיתוח, ברחוב קרן היסוד לכיוון צומת כפר שמריהו, על גבי הכביש עצמו, סמוך למדרכה השמאלית, כנגד כיוון התנועה.

 

                        מי שנהג בקורקינט היה עדי דביר, וחברו, התובע, עמד על הקורקינט מאחוריו.

 

                        הנתבע מס' 1 נהג באותו מועד במכונית פרטית מסוג מיצובישי.

 

                        ארעה התנגשות בין הקורקינט לבין המכונית הפרטית וכתוצאה ממנה נחבלו התובע וחברו בגופם (להלן – "התאונה").

 

                   ג.  הקורקינט לא צוייד מעולם ברשיון רכב, לא הוצאה תעודת ביטוח לכיסוי השימוש בו  ועדי דביר והתובע לא החזיקו ברשיון נהיגה לנהיגתו.

 

                   ד.  תביעתו של מר עדי דביר, בעקבות התאונה הנ"ל, סולקה על ידי הנתבעת 2, מחוץ לכותלי בית-המשפט ומבלי שנשמעו עדים, הכל מבלי לפגוע בזכויות ומבלי להודות באחריות.

 

3.         הוראות הדין הרלוונטיות

           

          א.           "רכב מנועי" הוגדר בחוק כדלקמן:

 

""רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

 

            ב.                     על פי סעיף 3(א) לחוק –

 

                        "בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב,  תחול על כל  נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו".

 

            ג.                     ועל פי הוראת סעיף 7 לחוק –

 

                        "נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

 

                        (...).

 

              (3)   מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע  מחמת אי-תשלום אגרה;

 

                        (...).

 

                        (5)   מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

 

                        (6)   בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו  ברכב ובין מחוצה לו".

 

 

 

4.         סיכום ביניים

 

לאור האמור לעיל הרי שהשאלה העומדת להכרעה מתחדדת כדלקמן:

 

השאלה שיש להכריע בה היא אם הקורקינט האמור הינו בבחינת "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק.

 

אם, כטענת התובע, הקורקינט אינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק, כי אז אחראים הנתבעים (נהג הרכב הפרטי, חברת הביטוח שביטחה אותו ואיגוד ביטוח נפגעי הרכב) לנזקיו בהתאם להוראות סעיף 3(ב) לחוק.

 

אם, כטענת הנתבעים, הקורקינט הינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק כי אז, לאור הוראת סעיף 3(א) לחוק, אין הם (הנתבעים) אחראים לנזקי התובע ודין התביעה נגדם להדחות.

 

יתרה מכך: בנסיבות האחרונות הנ"ל, חלה האחריות לנזקי הגוף של התובע על עדי דביר (שנהג ברכב ברשות התובע שהוא בעל הרכב או המחזיק בו); הואיל ועדי דביר נהג ברכב ללא רשיון לנהוג ברכב וללא ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) (נוסח חדש), תש"ל – 1970 (להלן – "פקודת הביטוח"), ברשות התובע, הרי שלאור הוראת סעיף   7(6) לחוק אין התובע זכאי לפיצויים לפי החוק גם אילו תבע לדין את עדי דביר.

 

  5.       ועוד עובדות רלוונטיות

 

                   א. מר אפרים צעידי הוא ראש תחום תקינה במשרד התחבורה, אגף הרכב ושירותי תחזוקה.

 

                        מר צעידי ערך את תעודת עובד הציבור, המוצג ת/1 שבה כתב לאמור:

 

            "1.      סעיף 1 לפקודת התעבורה מגדיר רכב מנועי ואופנוע.

           

              2.       אין בתקנות התעבורה התייחסות נפרדת לקורקינט ממונע.

 

              3.       בכל הנוגע לייבוא רכב מנועי בעל 2 גלגלים המורכבים בזה אחר זה (הגדרת אופנוע) יש לפנות על כן לדרישת החובה של משרד התחבורה לייבוא אופנועים לשנת 1996 ותוספת דרישות חובה לשנת 1997 ולעמוד בדרישות אלה".

 

                   ב.  ביום 11.7.2004 (שנים אחדות לאחר ארוע התאונה נשוא ענייננו) התקין שר התחבורה את צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד – 2004 (להלן  - "צו התעבורה"). על פי צו זה  -

 

              "1.     (...) "קורקינט חשמלי" – רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 וואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה.

 

              2.       קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה".

 

            ג.         במהלך עדותו של מר אפרים צעידי בפני נרשמו השאלות והתשובות שלהלן:

 

"ש.     מה זה צעצוע?

ת.                    תפנה למשרד המסחר והתעשיה, הם יגידו לך. אינני יודע להגיד מה זה צעצוע. אני יודע שהכלי שמונח לפנינו, הקורקינט, הוא רכב מנועי.

ש.                   למה הקורקינט הזה איננו צעצוע. פרט ונמק.

ת.                    ישנה ועדה של משרד התחבורה שקבעה את הכללים שבה הם מגדירים מהו קורקינט חשמלי. וקבעה שלושה כללים שבהם קורקינט, כלי דו גלגלי ייחשב כקורקינט כאשר ההנעה שלו היא חשמלית, מהירותו אינה עוברת את 12 קמ"ש, משקלו אינו עולה על 12 ק"ג והמנוע שלו לא עולה על 100 וואט. זאת ההגדרה שלו ומה שיש מתחת לזה הוא כלי שהוא לא מוגדר כרכב מנועי.

ש.                    מתי ישבה הועדה הזאת.

ת.                    בשנה שעברה.

ש.                   עד שנה שעברה הקורקינט החשמלי הזה.

ת.                    הוא לא היה מאושר ליבוא ונחשב כרכב מנועי.

ש.                    אם אני רוצה להבין אותך נכון אתה אומר לנו עכשיו שהקורקינט החשמלי שנוסע פחות מ-12 קמ"ש ושוקל פחות מ-10 ק"ג, עד לפני שנה נחשב לרכב מנועי?

ת.                    כן". (פרוטוקול

הישיבה מיום 17.4.2005 בעמ' 18).

 

                   ד.  במהלך חקירתו הנגדית של מר צעידי הוצג בפניו קורקינט (ראוי להדגיש: הקורקינט לא הוגש כראייה ולא הוכחה זהות בינו לבין הקורקינט שהיה מעורב בתאונה). מר צעידי נשאל אם הקורקינט האמור הינו "רכב מנועי" אם לאו. לדברי  מר צעידי, לאור הגדרת קורקינט חשמלי בצו התעבורה, ומאחר והקורקינט שהוצג בפניו הינו כלי עם מנוע בנזין, הרי שלא ניתן להתייחס אליו כאל  קורקינט על פי התקנות. לדבריו, כלי כאמור עם מנוע בנזין היה ונותר רכב מנועי, ואילו קורקינט חשמלי היה נחשב לרכב מנועי עד לחקיקת צו התעבורה ועל כן היה אסור ביבוא ורק למן חקיקתו של צו התעבורה הופטר הקורקינט החשמלי מהוראות הפקודה. (עמ' 20 לפרוטוקול).

 

                        מר צעידי היה נחרץ בדעתו כי הקורקינט עם מנוע בנזין מוגדר על פי התקנות כאופנוע. מר צעידי הביע את משאלתו כי בסוף הדיון יורה בית-המשפט שהכלי הנ"ל (שהוצג בפניו באולם בית המשפט) "ייחתך ולא ייצא לרחוב, היינו, יושמד, כי הוא מסוכן מאוד" (עמ' 15 לפרוטוקול).

 

 

6.                ייעודו של הקורקינט

 

                   א. כפי שראינו לעיל, הגדרת "רכב מנועי" מכילה, בנוסף לרכיב בדבר היות הרכב נע בכוח מיכני על פני הקרקע גם את המילים "ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית".

 

                        מהו, אם כן, ייעודו של הקורקינט?

 

                   ב.  בא כוחו המלומד של התובע, עו"ד ע. חרל"פ, טען בסיכומיו כי לדידו אין כל ספק שהקורקינט האמור אינו אלא "צעצוע". לטענתו –

 

          "בדיקת הקורקינט עצמו גם היא מעלה כי מדובר ברכב צעצוע, לא רכב מנועי שעיקר ייעודו תחבורה יבשתית.

         

          ברור כי אין מדובר בכלי רכב שיכול לנסוע יותר ממספר ק"מ מצומצם ביותר, שכן מיכל הדלק כולו הינו 1 ליטר בלבד...

 

          גם צורתו ותכונותיו כפי שהוצגו בבית המשפט בהתאם לחוות דעת המומחים, מצביעות על כך כי כלי זה אינו "כלי רכב שעיקר ייעודו תחבורה ציבורית", אלא מדובר בצעצוע לא בטיחותי ותו לא". (ההדגשה במקור! ע.ג.).

 

            ג.         בא כוחם המלומד של הנתבעים, עו"ד עופר שגיא, לעומת זאת, טען כי –

 

"בענייננו, מדובר בכלי שהן על פי שימושו במועד הארוע (נסיעה על הכביש הראשי בניגוד לכיוון התנועה) והן על פי מטרתו, הובלת הרוכב ממקום למקום, ברור שייעודו הינו תחבורה יבשתית.

 

ככזה, הוא נתפס הן על ידי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן על פי פקודת התעבורה ותקנותיה (ראה עדות מר צעידי) ככלי רכב מנועי, דו גלגלי, לכל עניין ודבר". (ההדגשה במקור. ע.ג.).

 

                        עו"ד שגיא טען כי ניתן ללמוד לעניין ייעודו ושימושו של הכלי גם מנסיבות התאונה, היינו, מכך שהתאונה ארעה בעת נסיעה בכביש ראשי, בניגוד לכיוון התנועה.

 

עו"ד שגיא סמך את טענותיו גם על עדותו של המומחה מר בועז מוגילבקין שהעיד, בין היתר, כי הוא סבר שהקורקינט הינו רכב מנועי מפני שמדובר בכלי "שנוסעים עליו ממקום למקום במהירות גבוהה". לדברי מר מוגילבקין, ייעודו של הכלי האמור הוא תחבורתי "הוא מסיע את הרוכב עליו ממקום למקום" (עמוד 82).

 

7.         דיון

 

                   א. לאחר עיון בטענות באי כוח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי הקורקינט הנדון הינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

                   ב.  כפי שראינו לעיל, למעשה, אין מחלוקת של ממש על כך שהקורקינט האמור הינו רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע.

 

                        המחלוקת בין הצדדים מתמקדת, למעשה, בשאלה אם הכלי האמור עונה על הרכיב שבהגדרת "רכב מנועי" לפיו "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית".

 

                   ג.  "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" – מאי משמע?

 

                        על כך השיב כב' הנשיא ברק בע"א 5847/96, רע"א 1626/96 חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ נגד מחמוד סובח ואח', פדי נ' (3) 819 בעמ' 830, כדלקמן:

 

     "הדרישה כי "עיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית" משמעותה, כי התחבורה היבשתית צריכה להיות הפונקציה העיקרית - אם כי לא הבלעדית - של הרכב. על כן מכונית משא ועליה מנוף לפריקה ולטעינה של מטען לצורכי הובלתו ממלאת דרישה זו, שכן עיקר יעודה של המשאית הוא לתחבורה יבשתית. הפריקה והטעינה הם שימוש לוואי. (ראה ברע"א 8061/95 הנ"ל). לעומת זאת, כלי אשר עיקר תפקידו הוא פריקה וטעינה אינו מקיים את הדרישה של שימוש לתחבורה יבשתית גם אם הוא נע ממקום למקום. הוא הדין בכלי טיס הנע על פני הקרקע. עיקר יעודו של כלי הטיס הוא לשמש לתחבורה אווירית, ועל כן אין לראות בו "רכב מנועי" גם אם הוא עשוי לנוע על הקרקע".

           

                        ובאשר למשמעות המילים "תחבורה יבשתית" נפסק בע"א 5847/96 הנ"ל כי תחבורה היא יבשתית כאשר עניינה הובלת אנשים או מטען ממקום "יבשתי" אחד למקום "יבשתי אחר": שם בעמוד 831.

 

                   ד.  כשלעצמי אני סבור שבקורקינט מתקיימים היסודות שעליהם דובר בע"א 5847/96: הפונקציה העיקרית של הקורקינט היא לשמש לתחבורה יבשתית וכל ייעודו הוא הובלתו של אדם או אנשים ממקום למקום.

 

                        אכן, יש מי שיראה בשימוש בקורקינט משום שימוש לצורכי שעשוע בלבד, כיאה לשימוש ב"צעצוע". ואולם, כפי שנסיעה במכונית מירוץ לשם הנאה ושעשוע לא תשלול ממכונית המירוץ את היותה "רכב מנועי" ולא תהפוך אותה ל"צעצוע", כך אין הצדקה לשלול את היות הקורקינט "רכב מנועי" רק בשל כך שהמשתמש בו עושה כן לשם שעשוע.

 

                        כאן המקום לציין כי בסופו של דבר לא מן הנמנע להשתמש בקורקינט לאו דווקא לצורכי שעשוע. אני יכול לתאר לעצמי שימוש בקורקינט בעל מנוע בנזין לצורכי תעבורה יבשתית, למשל, בתוככי ישוב זה  או אחר שבו המרחקים אינם קטנים, ועם זאת אינם גדולים מדי. כך גם איני רואה מניעה לכך שמי שיש בידו קורקינט מהסוג האמור ימצא לנכון להשתמש בו לצורך נסיעה "קטנה" כגון מביתו למקום המצוי במרחק של רחובות אחדים או קילומטרים אחדים משם, לאו דווקא לצורכי שעשוע אלא לצורך הגעה ממקום אחד למשנהו, פשוטו כמשמעו.

                         

                   ה. בא כוחו המלומד של התובע הפנה לע"א (ירושלים) 1208/96 סמי אורנשטיין נגד יעקב שמעון ואח' (       דינים-מחוזי, כרך לב (2), 917) וטען שכפי ששם נפסק שמכונית זעירה המכונה בשם "קרטינג" אינה עונה על הגדרת "רכב מנועי", משום שעיקר ייעודו של רכב הקרטינג הוא לשעשוע והנאה, כך גם יש לפסוק בענייננו כי הקורקינט הינו כלי שעיקר ייעודו לשמש צעצוע, ועל כן אינו בבחינת "רכב מנועי".

 

                        סבורני כי יש הבדל מהותי בין מכונית הקרטינג לבין הקורקינט.

 

                        בעוד שמכונית הקרטינג מוגבלת בשימוש למגרש שבו היא מופעלת, במסגרת לונה פארק, בלבד, הנה אין כל הגבלה באשר למקום הפעלתו של הקורקינט.

 

                   ו.   כאמור לעיל, מחוקק המשנה ראה לפטור קורקינט חשמלי, כפי שהוגדר בצו התעבורה הנ"ל, מהוראות הפקודה. סבורני כי ניתן ללמוד ממעשה החקיקה האמור שאף מחוקק המשנה ראה להבחין בין קורקינט חשמלי, כפי שהוגדר שם, לבין קורקינט המונע במנוע בנזין ואשר נתוניו הם כמפורט לעיל.

 

                        העובדה שמחוקק המשנה בחר שלא לפטור קורקינט המונע במנוע בנזין מהוראות הפקודה יש בה כדי לתמוך בגרסת הנתבעים שקורקינט כאמור הינו "רכב מנועי"  שהוראות הפקודה, לרבות חובת הרישוי, וכן חובת הביטוח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי, חלות עליו. 

 

                   ז.  עניין מיכל הדלק הקטן, המכיל רק ליטר אחד של בנזין: איני רואה בעובדה זו עניין היכול לשלול את היותו של הכלי הנדון "רכב מנועי". בסופו של דבר, לכל רכב מנועי יש תכולת בנזין מוגבלת. יש רכב שמיכל הדלק שלו הוא קטן ויש רכב שמיכל הדלק שלו הוא ענק. עניין זה הינו רק אחד מן המאפיינים המבדילים בין כלי רכב אחד למשנהו ואשר מטבע הדברים משפיעים על איכותו וטיבו. ברור שמכונית קטנה, שלה מיכל דלק בעל נפח קטן, מוגבלת בטווח נסיעתה לאותו מרחק שכמות הדלק שבמיכלה מספיקה לביצועו. ברם, העובדה שלמכוניות אחרות מיכל דלק גדול יותר אינה משנה את מהותה ואת ייעודה של המכונית בעלת המיכל הקטן ואינה שוללת את היותה רכב מנועי.

 

                   ח. כך גם איני רואה בעובדה שהקורקינט מותנע על ידי משיכת חוט משום סממן המונע מהיותו של כלי זה "רכב מנועי". גם אופנוע מותנע באמצעות כוח מיכני, היינו, דחיפת דוושת ההתנעה על ידי רגלו של הרוכב עד אשר נוצר ניצוץ חשמלי שעם התחברותו לדלק נוצרת התנעת המנוע. לפיכך, גם בעובדה זו אין כדי לשנות דבר לענייננו.

 

8.                אחרית דבר

 

                   אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

 

                   א. אני קובע כי הקורקינט נשוא דיוננו, היינו, קורקינט בעל מנוע בנזין שמהירות נסיעתו המקסימלית הינה 32 קמ"ש, הינו "רכב מנועי" כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

                   ב.  לאור האמור לעיל אני קובע כי דין תביעתו של התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – להדחות.


                  
ג.  הואיל והתובע עתר, בכתב תביעתו המתוקן, גם לסעד חילופי של פיצויים לפי פקודת הנזיקין, אני קובע את התיק לישיבה מקדמית (לא לשמיעת ראיות) ליום 8.6.06 שעה 13.30.

 



פסקי דין נוספים:



האם מעידת נהג משאית שעלה לארגז המשאית על מנת לנקותו נחשבת לתאונת דרכים?

האם נפילת נוסע באוטובוס נחשבת תאונת דרכים? (מעידה בתחבורה ציבורית)

פגיעת רכב בילדה שחצתה כביש

תאונת דרכים - נפילה של רוכב אופנוע בעת שיעור נהיגה





תגיות: תאונת קורקינט,תאונת דרכים קורקינט,קורקינט ממונע,קורקינט על דלק,קורקינט על בנזין,פגיעת רכב,קטין,קטינים,ללא ביטוח,בלי ביטוח,ללא רישיון נהיגה, קורקינט בלי רישיון נהיגה,