תשלום תכוף

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים

תשלום תכוף

תשלום תכוף הינו תשלום מיידי (סוג של "תרופה זמנית") לנפגע כסעד ביניים על חשבון התביעה העיקרית. התשלום התכוף הוא תשלום על חשבון הסכום שיפסק לתובע בסיום התובענה.

ניתן להגיש תביעה לתשלום תכוף אף בטרם הוגשה התביעה העיקרית.

לדוגמא: במקרה בו נפגע התובע באופן קשה ואינו מסוגל לעבוד, או שמצבו הרפואי מחייב הוצאות גבוהות, ניתן לדרוש מחברת הביטוח תשלום תכוף לכיסוי הוצאות הנפגע והתלויים בו וזאת לתקופה מוגבלת.

הצורך בסעד זה קיים משום שיתכן ויחלוף זמן רב עד שינתן פסק דין בתיק ובינתיים אין לנפגע אמצעי קיום.

להלן בקשה לתשלום תכוף אשר נדונה בבית משפט השלום בירושלים בהחלטה שניתנה ע"י השופטת יעל ייטב

החלטה

מבוא

1. בפני בקשה לתשלום תכוף, בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

2. כפי שתואר בכתב התביעה, התובע, שהינו חסוי על פי דין, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.9.07, בעקבותיה אושפז בבית החולים הלל יפה. לאחר תקופת אשפוז בטיפול נמרץ ובמחלקה הכירורגית, שוחרר התובע לשיקום בבי"ח רעות, ואולם לאחר החמרה במצבו, אושפז בשנית בבי"ח הלל יפה, ובתום תקופת האשפוז הועבר להמשך שיקום במרכז גריאטרי שוהם.

הבקשה

3. בבקשתו לתשלום תכוף נטען שעובר לתאונה היה המבקש מאושפז במחלקה פתוחה במוסד נווה שלום, במימון משרד הבריאות. למרות אשפוזו האמור, נטען שהיה עצמאי ולא נזקק לסיעוד.

4. עוד נטען בבקשה, שבעקבות תאונת הדרכים מרותק המבקש לעגלת נכים ונזקק לסיעוד. נטען שבעקבות אשפוזו הועבר המבקש להמשך שיקום במרכז שהם, על פי בחירת המשיבה, ולאחר שניתנה התחייבותה לשאת בהוצאות.

5. בבקשה פורט שביום 11.3.08 התקבלה הודעתה של המשיבה לפיה הליך השיקום הסתיים ועל כן היא מפסיקה את מימון האשפוז. בעקבות זאת פנה המבקש באמצעות אפוטרפתו למשרד הבריאות, ואולם זה סירב לממן אשפוז בטענה שמצבו הסיעודי נגרם בעקבות תאונת הדרכים ועל כן אינו זכאי למימון.

6. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה עלות אשפוזו של המבקש עד יום 10.3.08 שולמה במלואה. נטען שלאחר סיום השיקום אין מקום לחייב את המשיבה בהמשך המימון, שכן יש להעביר את המבקש למוסד מתאים אחר. נטען שממועד סיום הטיפול השיקומי מוטלת החבות לממן את אשפוזו של המבקש על משרד הבריאות, כפי שנעשה בעבר.

7. לחילופין טענה המשיבה, שלכל היותר עליה לשאת בתשלום ההפרש שבין הסכומים ששולמו בעבר עבור אשפוזיו של המבקש על ידי משרד הבריאות, לבין עלות החזקתו במוסד היום, היינו על ההפרש בין עלות אשפוז ליום ששולמה בעבר על ידי משרד הבריאות בסכום של 300 ₪ ליום, לבין סכום של 520 ₪ המשולמים היום. בטיעונה הסתמכה המשיבה בעיקר על הילכת ע"א 617/80 מכלוף גבאי נ' תע"ל, פ"ד לו (3) 337.

8. המשיבה טענה שלאור הנסיבות יש להורות על צירוף משרד הבריאות כנתבע נוסף, בהתאם להוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בשל מעמדו כמטיב.

המסגרת החוקית

9. סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע :

"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -

(1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;

(2) תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המירבית תילקח בחשבון ההכנסה המירבית בלבד".

תקנה 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט – 1989 (להלן- התקנות) קובעת:

" 3.

(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5 (ב) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש מגורים ולימודים.ב

(ב) בקביעת שעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי העניין, יש להתחשב בהכנסותיו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר."

תקנה 4 לתקנות קובעת-

"4. צרכי סיעוד לעניין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית;

לענין זה-

'פעולות יום-יום' – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית;

'השגחה' – פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים".

10. כפי שניתן ללמוד מההוראות האמורות, וכפי שפורש בפסיקה, התשלום התכוף נועד לענות על הצרכים המיידיים של הנפגע, להקל עליו ולמנוע ממנו סבל מיותר עד להכרעה בתביעה העיקרית. התשלום התכוף מהווה תרופת ביניים ומאפשר תשלום חלקי בטרם התקבלה הכרעה בהליך העיקרי.

11. כפי שנקבע על ידי כב' השופט א. ריבלין ברע"א 9275/03 אברהם פינטו נ' יונה, פ"ד נח (2) 295, 299 :

"בבחינת בקשתו של נפגע לקבלת תשלום תכוף לא נכנס, איפוא, בית המשפט, לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות, ובודק הוא רק האם זכאי הנפגע, לכאורה לפיצויים על פי החוק. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד דחוף סעד של חירום שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע".

ראו גם ע"א 2745/90 בארי נ' הלפרין, פ"ד מה (3) 57, 59.

דיון והכרעה

12. הסכומים המבוקשים בבקשה נועדו לכסות את עלות אשפוזו של המבקש בבי"ח שיקומי, וככאלו הינם בגדר תשלום תכוף. יחד עם זאת, המחלוקת שבפני משולבת ומורכבת, ומתייחסת הן לגבי זהות המוסד שבו צריך המבקש לשהות, והן לגבי חלוקת מימון האשפוז בין משרד הבריאות לבין המשיבה.

13. בדרך כלל ההחלטה בדבר תשלום תכוף אינה מושפעת בהכרח מחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה בתביעה העיקרית. בענייננו, דומני שחוות דעתו של המומחה, אשר היה אמור לבדוק את המבקש בימים אלה, עשויה להשפיע גם על ההחלטה לעניין מיקום אשפוזו של המבקש ומימון עלות האשפוז.

14. יחד עם זאת, כבר בשלב זה, עוד בטרם ניתנה חוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום השיקום, ניתן להחליט בהחלטת ביניים על תשלום תכוף חלקי.

15. בשלב זה מצאתי שעל המשיבה לשאת בכל עלות האשפוז עד יום 10.3.08, וככל שלא עשתה כן, כפי שנטען על ידי באת כח המבקש, עליה להשלים את התשלומים לאלתר. כמו כן תשלם המשיבה בשלב זה את סכומי ההפרש שבין עלות האשפוז בעבר, לבין עלות האשפוז היום בפועל, החל בתאריך 11.3.08.

16. אינני רואה מקום להורות בשלב זה על צירוף נתבע נוסף, אף שייתכן שבהמשך בירור ההליך, ולאחר מתן חוות דעתו של המומחה בתחום השיקום, ככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים על מימון האשפוז, לא יהיה מנוס מלהורות על צירוף נתבע נוסף, הן לצורך מתן הכרעה נוספת בשאלת התשלום התכוף, והן לצורך בירור התביעה העיקרית.

17. המבקשת תהיה רשאית אפוא לחדש את הבקשה לתשלום תכוף לאחר מתן חוות דעתו של המומחה הרפואי, ככל שלא יושג הסדר בין הצדדים.

פסקי דין נוספים:

תאונת דרכים בה מעורבת תיירת (תשלום תכוף)

תאונת דרכים הריון (נהגת בהריון)

האם פציעה תוך כדי ניסיון חילוץ חפצים אישיים מרכב בוער נחשבת תאונת דרכים?

תאונת דרכים - נהגת מיניבוס

תאונת דרכים קלנועית

תגיות: תשלום תכוף,תאונת דרכים תשלום תכוף,תאונות דרכים,תאונת דרכים,תאונת דרכים תשלום תכוף, בקשה לתשלום תכוף, בקשת תשלום תכוף