תאונת דרכים חולון

מחפש עורך דין לתאונות דרכים - נזקי גוף בחולון / עורך דין נזיקין בחולון והסביבה?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק לתושבי חולון והסביבה שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

דוגמא לתביעה על ידי עורכי דין בחולון

להלן תביעה לנזקי גוף בגין תאונת דרכים שהתרחשה בחולון אשר נדונה בבית משפט השלום בפתח תקווה בפסק הדין שניתן ע"י השופט אהרן מקובר

פסק דין

מבוא

1. זוהי תביעה לנזקי גוף בגין תאונת דרכים שארעה לתובע בתאריך 15.11.02.

2. התובע טוען כי בתאריך 15.11.02 הוא נהג ברח' אילת בחולון כשרכב אחר נכנס לנתיב נסיעתו ופגע רכבו ( "להלן התאונה" ).

3. התובענה הוגשה נגד נתבעות 1 ו-2 – המבטחות, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1965 (להלן:"חוק הפלת"ד").

4. הנתבעות מסכימות בענין החבות והכיסוי הביטוחי (פרוטוקול, עמ' 26, שו' 16). המחלוקת היא לענין גובה הנזק.

הנכות

5. בתיק זה מונה על ידי הצדדים מומחה רפואי מוסכם בתחום אף אוזן גרון, פרופ' גבריאל מרשק.

המומחה המוסכם בדק את התובע והגיש חוות דעת מיום 5.8.05. בפרק הסיכום בחוות הדעת כתב המומחה: "לאייל רחמים שנפגע בתאונת דרכים לפני כשנתיים וחצי לא נגרמה כל נכות במערכת אף אוזן וגרון" (חוות הדעת- במ/1).

6. ב"כ התובע שלח למומחה שאלות הבהרה, ובהן נשאל המומחה, בין השאר, אם לאור הפגיעה ותלונות הנפגע ולאור בדיקת "דיקס הולפייק" שערך לתובע ד"ר צ'אושו קרול, רופא א.א.ג. מקופת חולים כללית, אין מקום לקבוע לתובע נכות רפואית בשעור 10%.

תשובת פרופ' מרשק היתה: "ברור שהתשובה שלילית לחלוטין. א) לאור האמור בסעיף 2.5. ב) בדיקת ה- E.N.G התקינה לחלוטין שוללת כל ממצא חולני אוביקטיבי במערכת שיווי המשקל בניגוד לתלונותיו על סחרחורת שהן סוביקטיביות או "ממצאים" שאין בהם ולא כלום". (תשובות ההבהרה – במ/2, תשובה מס' 3).

7. המומחה פרופ' מרשק הוזמן על ידי ב"כ התובע להחקר על חוות דעתו. ב"כ התובע ניסה לערער על קביעתו של המומחה, בהציגו בפניו מסמכים רפואיים מתאריך 8.7.03 בחתימת ד"ר צ'אושו קרול, רופא אף אוזן גרון בקופת חולים כללית, לפיהם התלונן התובע על כאבי ראש, צוואר אחורי וסחרחורת סיבובית בתאריך זה וד"ר צ'אושו ביצע בדיקת "דיקס הולפייק" בכותבו "חיובי לאוזן ימני" (ת/4, ת/5).

פרופ' מרשק אמר כי אין במסמכים הרפואיים של ד"ר צ'אושו ממצא אובייקטיבי חד משמעי, ולעומת זאת נעשתה לתובע בדיקה וסטיבולרית - E.N.G - לאחר מספר חודשים והיא סיפקה את הממצא האובייקטיבי הנדרש, כשתוצאותיה היו "יותר תקין מתקין" (פרוט', עמ' 13, שו' 20).

פרופ' מרשק אמר עוד לגבי תלונת התובע על סחרחורות: "אתה חייב לחפש ממצא אובייקטיבי חד משמעי שיתמוך או לא בתלונה זו. אחרת כל אחד, לשיטתך, אחרי תאונה יבוא ויגיד ד"ר יש לי סחרחורת ,מסתובב לי הראש... לכן חייבים לחפש ממצא אובייקטיבי שחיפשתי אותו אצל ד"ר צ'אושו ולא מצאתי וסיפקה את הממצא האובייקטיבי הבדיקה הוסטיבולרית – E.N.G. שנעשתה לו כעבור מספר חודשים" (עמ' 13, שו' 13-18).

פרופ' מרשק לא היה מוכן לקבל את המסמך שנעשה על ידי ד"ר צ'אושו כממצא אובייקטיבי. וודאי לא כממצא שיש בו כדי לסתור את תוצאות הבדיקה הוסטיבולרית שנעשתה לתובע במועד מאוחר יותר, בתאריך 13.7.04.

8. גם בחוות דעתו כתב פרופ' מרשק: "בבדיקה: לא נמצאו סטיות. הוובר מרכזי והרינה חיובי בשתי התדירויות. מבחני היציבה היו תקינים ולא נמצא ניד עצמוני. בדיקת השמיעה (מיום 27.9.04 – א.מ.) הצביעה על שמיעה זהה ותקינה בשתי האוזניים ... והבדיקה הוסטיבולארית (E.N.G.) גם היא היתה תקינה לחלוטין". (במ/1, בעמ' 2).

פרופ' מרשק דחה את הבדיקה שנעשתה על ידי ד"ר צ'אושו בתאריך 8.7.03, בכותבו בתשובות הבהרה שלו: "בבדיקת דיקס הולפייק אין תשובה "חיובי לאוזן הימנית" כפי שכתב ד"ר דאושו בבדיקה חייבים לציין איזו אוזן היתה התחתונה, לאיזה כיוון היה הניסטגמוס (ניד)... אנכי או אופקי... בחוות דעתי לא התייחסתי למשפט הזה של ד"ר דאושו בכוונה כדי לא לפגוע בו ולחשוף את חוסר הידע הבסיסי" (במ/2, תשובה 2.5).

בחקירתו בבית המשפט אמר פרופ' מרשק כי הוא לא התרשם מהבדיקה של ד"ר צ'אושו ומאחר ובדיקת ה E.N.G. היתה "יותר תקינה מתקינה", הוא לא קבע לתובע נכות. (עמ' 15, שו' 17-19). בדיקת ה-E.N.G הוגשה וסומנה נ/1.

9. ב"כ התובע לא השלים עם דעתו של פרופ' מרשק וביקש להזמין את ד"ר צ'אושו להעיד על המסמך שכתב ביום 8.7.03. בקשת התובע לא התקבלה (בש"א 798/07; החלטה בעמ' 24-25). בר"ע שהוגשה על החלטה הנ"ל התקבלה וד"ר צ'אושו נחקר בבית המשפט. בחקירתו אמר ד"ר צאושו שהוא כתב במסמך מיום 8.7.03 "בדיקת דיקס הולפייק חיובי לאוזן ימין" (ת/4, ת/5), לאחר שהחולה שוכב עם האוזן כלפי מטה ומחכים 15 שניות והפציינט מדווח אם הוא מרגיש סחרחורת. "דיקס הולפייק חיובי בשבילי זה חולה שדיווח לי שהוא מרגיש סחרחורת בזמן הבדיקה והחולה שאני ראיתי את הניסטגמוס אופייני לסוג זה של סחרחורת" (עמ' 28, שו' 1-3).

ד"ר צ'אושו אישר שאת המקרה הספציפי הוא לא זוכר (עמ' 27, שו' 24; עמ' 29, שו' 12-13). לדבריו, הוא לא יודע אם כל האפיונים שהוא אמר היו למקרה הספציפי (עמ' 29, שו' 17-18), אם כי אמר שזה מה שהיה כשהוא פגש את החולה (עמ' 29, שו' 29).

10. לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק וניתנה החלטה שהורתה על הגשת הסיכומים , הגיש ב"כ התובע בקשה לשלוח שאלת הבהרה לפרופ' מרשק לאור חקירתו של ד"ר צ'אושו. הבקשה נדחתה מאחר שב"כ התובע לא העלה כל בקשה כזו בסיום חקירתו של ד"ר צ'אושו, והמשפט הסתיים.

בבר"ע שהוגשה לבית משפט מחוזי מחוז מרכז הוסכם על משלוח שאלת הבהרה לפרופ' מרשק, והיא – האם יש בתשובותיו של ד"ר צ'אושו כדי לשנות מחוות דעתו בעניינו של המבקש מיום 5.8.05. הצדדים הורשו לצרף לשאלת ההבהרה את פרוטוקול הדיון של חקירת ד"ר צ'אושו, חוות הדעת של פרופ' מרשק, תשובות ההבהרה, פרוטוקול חקירתו של פרופ' מרשק וכן הבדיקות הרפואיות העדכניות שנערכו ושעמדו בפניו עובר להכנת חוות הדעת.

שאלת ההבהרה האמורה נשלחה לפרופ' מרשק. תשובת המומחה היתה חד- משמעית: "אינני משנה במאומה את מסקנתי כפי שהובעה בחוות דעתי המקורית, בחקירתי ולאחר חקירתו של ד"ר צ'אושו, כיוון שטרם הובא כל סימן אובייקטיבי להוכחת התחושה (הסובייקטיבית) של סחרחורת אצל התובע ולכן לא נגרמה כל נכות בעקב תאונת הדרכים בה היה מעורב לפני למעלה מ-5 שנים. שתי מילים כמו "גאוטרופי לימין", למשל, ברישום הבדיקה ע"י ד"ר צ'אושו היו מספיקות בהחלט והן אינן מעמסה ניכרת אפילו לא על הרופא העסוק ביותר" (תשובת פרופ' מרשק בתיק המוצגים).

11. המומחה פרופ' מרשק לא שינה, אפוא, את עמדתו ואת קביעתו, גם לאחר חקירתו של ד"ר צ'אושו, לפיה אין לתובע כל נכות.

12. זאת ועוד, אין חולק על כך שהבדיקה הוסטיבולארית – E.N.G. – שנעשתה לתובע שנה לאחר מכן, בתאריך 13.7.04, נמצאה תקינה לחלוטין. גם בדיקת השמיעה שנעשתה לתובע בתאריך 27.9.04 נמצאה תקינה. שתי בדיקות אלו נעשו זמן רב לאחר בדיקתו של ד"ר צ'אושו מיום 8.7.03, והן בוודאי מעודכנות יותר. על פי שתי בדיקות אחרונות אלו מצבו של התובע תקין לגמרי.

בהערת אגב יצויין, כי ב"כ הנתבעות ביקשה להציג בפני ד"ר צ'אושו את הבדיקות שנעשו לאחר בדיקתו שלו, שהראו על תקינות מצבו של התובע,אולם ב"כ התובע התנגד להצגת בדיקות אלו בפני ד"ר צ'אושו בטענה שעל פי החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע אמור ד"ר צ'אושו להחקר רק על הבדיקות שהוא עצמו עשה לתובע ולא על דברים אחרים. התנגדותו של ב"כ התובע התקבלה (עמ' 30 ,שו' 30-31, עמ' 31 ).

13. עדותו של מר רמי נסים, חברו של התובע ובן דודו, כי לאחר התאונה התלונן בפניו התובע שהוא סובל מסחרחורות וכאבי ראש והוא ראה אותו לפעמים מאבד שיווי משקל, אינה עומדת כנגד הבדיקות והממצאים הרפואים שפורטו לעיל.

14. לאור כל האמור והמפורט לעיל, אני מקבל את קביעתו והערכתו של פרופ' מרשק, ששימש כמומחה מוסכם על ידי שני הצדדים, לפיה אין לתובע נכות צמיתה בעקבות התאונה.

הנזק

הפסד שכר לעבר

15. התובע לא עבד עובר לתאונה בכל עבודה שהיא. התובע הודה בחקירתו שהוא היה מובטל חצי שנה לפני קרות התאונה (עמ' 22, שו' 3-4, 9-10). התאונה לא גרמה אפוא להפסד שכר כלשהי לתובע בעבר, שממילא לא עבד בסמוך לפני התאונה גם ללא ארוע התאונה .

הפסד שכר לעתיד

16. כפי שנאמר, לתובע אין כל נכות בעקבות התאונה. בדיקת שמיעה ובדיקה וסטיבולרית שנעשו לתובע בשנת 2004 נמצאו תקינות. פרופ' מרשק אף הגדיר את תוצאות הבדיקה הוסטיבולרית "יותר תקין מתקין".

לתובע לא יגרם, על כן, כל הפסד שכר עתיד בגין התאונה והוא אינו זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד בעקבות התאונה.

עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

17. מאחר ולתובע לא נגרמה נכות בעקבות התאונה, גם לא נכות זמנית לאחר התאונה,

אינני פוסק לתובע פיצוי בגין עזרת צד ג'.

אם נזקק התובע לעזרה כלשהי בתקופה הקצרה שלאחר התאונה, היתה עזרה זו במסגרת עזרה רגילה של בני משפחה. בתצהירו, בו טען התובע שבמשך תקופה של חודש לאחר התאונה הוא נזקק לטיפול ועזרה שסופקו לו על ידי בני משפחתו, לא נטען שהעזרה היתה חריגה ויוצאת דופן (סעיף 12 בתצהיר ת/9).

הוצאות מיוחדות

18. התובע מבקש הוצאות בסך 1,000 ש"ח בגין דמי השתתפות בקבלת טיפולים רפואיים, רכישת תרופות ומשככי כאבים, ונסיעות. התובע צירף לתצהירו קבלות בסך של 476 ש"ח.

אני פוסק לתובע בגין הוצאות סכום של 750 ש"ח, נכון להיום.

כאב וסבל

19. לתובע אין נכות בעקבות התאונה אינני רואה כל סיבה לפסוק לתובע כאב וסבל לפי נכות של 10% כפי שמבקש ב"כ התובע. בפסקי דין שונים נקבעו לתובעים סכומים נמוכים,ואף נמוכים מאוד, כאשר התברר כי לתובעים אין נכות בעקבות התאונה.

כאשר אין לתובע נכות, קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל הינה בשיקול דעת בית המשפט.

בנסיבות המקרה שבפנינו, אני פוסק לתובע פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסכום של 5,000 ש"ח, נכון להיום.

ניכוי שכר המומחה

20. מאחר והמומחה המוסכם לא פסק לתובע כל נכות, מן הדין היה לחייב את התובע בשכרו של המומחה ולנכותו מהפיצוי שנפסק לתובע. כך גם הייתי עושה,אלמלא הגיעו הצדדים להסכם בעניין מינוי של המומחה המוסכם (ההסכם – ת/1, וכן צורף כנספח לתצהירו של התובע ת/9, במסגרת סע' 6 לתצהיר). בסעיף 2 בהסכם זה נכתב שהצדדים מסכימים כי אם תיפסק לתובע נכות על פי דין לפני הבדיקה של המומחה הרפואי יתבטל ההסכם והתובע ישא בהוצאות המומחה. לא נקבע בהסכם שאם המומחה לא יפסוק נכות לתובע,ישא התובע בהוצאות המומחה גם במקרה כזה.

הואיל וכך, אינני מחייב את התובע בשכרו של המומחה.

סוף דבר

21. הנתבעות ישלמו לתובע את הסך של 5,750 ש"ח שנפסקו בפסק דין זה, וכן החזר מחצית מאגרת משפט שחלה על התובע, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשעור 13% ומע"מ.

הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו לתובע בתוך 30 יום. לאחר מועד זה ישאו עליהם הסכומים הנ"ל ריבית והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל. לגבי החזר האגרה, יחולו הריבית והפרשי ההצמדה מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל.

פסקי דין נוספים:

תאונת טרקטורון

תאונת דרכים - נפילה של רוכב אופנוע בעת שיעור נהיגה

האם מקרה בו נהג שנפצע מפיצוץ ברכבו נחשב תאונת דרכים?

תאונת דרכים בה נוסעת ניסתה לעלות לאוטובוס כשהאוטובוס החל לנסוע בעוד רגלה נותרה תפוסה בדלת האוטובוס

תגיות: תאונת דרכים,תאונת דרכים בחולון,תאונות דרכים,תאונות דרכים בחולון,תאונה,חולון,תאונת דרכים חולון,עורך דין לתאונות דרכים בחולון, עו"ד נזקי גוף בחולון, עורכת דין לנזיקין בחולון, עורכי דין לתאונות דרכים בחולון והמרכז, עורכי דין בחולון