תאונת דרכים בהריון

האם נפגעת בתאונת דרכים בעודך בהריון? האם היית מעורבת בתאונת דרכים כשהינך בהריון?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ'  מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.


לפנינו תאונת דרכים בה מעורבת נהגת בהריון. להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בכפר סבא בפסק הדין שניתן ע"י השופט דוד גדול

 

פסק דין

 

א. עובדות

1. התובעת ילידת 1958, נשואה, תושבת נחף.

2. התובעת הייתה בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה זו הנהגת ברכב מסוג הונדה מ.ר 98-172-06 (להלן: "הרכב").

3. הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה בתאריך הרלוונטי לתובענה זו את הרכב.

4. ביום 16.4.06 בסמוך לשעה 9:00 התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") עת נהגה ברכב הנ"ל.

5. התובעת פונתה באמצעות אמבולנס ממקום התאונה לביה"ח רבקה זיו בצפת, כשהיא בשבוע ה-34 להריונה.

6. התובעת השתחררה על דעת עצמה מביה"ח רבקה זיו, לאחר שאושפזה שם במשך שבוע ימים, ופנתה אל ביה"ח רמב"ם שם אושפזה למשך 3 ימים לצורך השגחה. מביה"ח רמב"ם שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה, מעקב רפואי וזימון לצורך ניתוח קיסרי.

7. בתאריך 8.5.06 התקבלה התובעת במחלקת יולדות בביה"ח רמב"ם ועברה ניתוח קיסרי.

8. חברי כב' השופט אמיר מינה את פרופ' אלדד מלמד כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי. האחרון קבע לתובעת 5% נכות צמיתה.

בישיבת קדם משפט מיום 12.11.08 הודיעו ב"כ הצדדים כי אין הם חולקים על קביעתו של מומחה ביהמ"ש.

ב. הדיון

1. התובעת טוענת כי:

א. יש לקבוע כי בעקבות התאונה סבלה מכאבים רבים וחולשה, ובעטיה היא סובלת עד היום מנכות.

ב. יש לקבוע כי ההחלטה לזירוז היילוד היא תוצאה ישירה של התאונה וכי היא גרמה לה למתח רב ומצב נפשי קשה.

ג. יש לקבוע כי כתוצאה ישירה מן התאונה, היא איבדה אחוז ניכר מיכולתה לעבוד, ואף נזקקה ותיזקק בעתיד לעזרת צד ג' בתשלום ולטיפולים רפואיים.

2. הנתבעת טוענת כי:

א. יש לקבוע כי התאונה הינה תאונת עבודה וכי על התובעת למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי על מנת להפחית את נזקיה.

ב. יש לקבוע כי אין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין התאונה, מאחר והנזקים נובעים מאירועים קודמים, לרבות תאונה קודמת, בה היתה מעורבת התובעת, מיום 23.3.02.

ג. לחלופין, יש לקבוע כי התובעת האדירה את נזקיה באופן חסר פרופורציה והנזקים אשר נגרמו לה הינם קלים בלבד .

ד. יש לנכות מכל סכום שיפסק לתובעת, במידה ויפסק, כל תקבול ו/או הטבה לה היתה זכאית מכל גורם, לרבות המוסד לביטוח לאומי.

ה. יש לדחות את ראש הנזק בגין הוצאות רפואיות מאחר ואלה מכוסות עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

3. הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 30.4.09, ובה העידה התובעת בלבד. הצדדים סיכמו טענותיהם ויש ליתן פס"ד.

4. נכות רפואית ותפקודית

המומחה הנוירולוגי שמונה ע"י ביהמ"ש, פרופ' אלדד מלמד, מצא כי לתובעת נכות נוירולוגית בשיעור של 5% לצמיתות כנובעת מן התאונה הנידונה. פרופ' מלמד מציין בחוות דעתו, כי במקרה דנן לא נפסקה לתובעת נכות זמנית בשיעור גבוה יותר.

תלונותיה של התובעת מאז התאונה כוללות כאבי ראש כרוניים, סחרחורות, חוסר סבלנות ומצב רוח ירוד, קשיי שינה והפרעות בריכוז ובזיכרון, רעד בידיים ותחושת נימול ברגליים.

מעיון בתיק המוצגים, עולה כי בשנת 1987 התובעת נחבלה בראשה בזמן עבודה ולאחר מכן התלוננה על סחרחורת וכאבי ראש. בשנת 1998 התלוננה התובעת על כאבים, חולשה ותחושת הרדמות בכפות הרגליים. בשנת 2000 צוין כי נפלה מרכב והתלוננה לאחר מכן על כאבי רגל ימין, גב, צוואר וראש. בשנת 2002 נפגעה בתאונת דרכים בה נחבלה בצוואר ובגב התחתון ולאחר מכן התלוננה על סחרחורת תנוחתית, כאבים מופשטים, כולל בצוואר, וחוסר שינה בלילות.

5. לאור האמור עולה באופן מובהק כי חלק ניכר מהתלונות אשר עליהן מדווחת התובעת כיום, הופיעו כבר עובר לתאונה הנידונה. כמו כן, מעיון בתיקה הרפואי של התובעת עולה כי היא סבלה ממחלת האף.אמ.אף, אשר מאופיינת בתסמינים אשר עליהם מתלוננת התובעת כנובעים באופן ישיר מהתאונה. התובעת טענה בעדותה בביהמ"ש כי לא סבלה ממחלת האף.אמ.אף. לפני התאונה אך לא המציאה אסמכתאות סותרות. לפיכך, לא מצאתי מקום להעדיף את עדותה של התובעת לפיה היא לא סבלה ממחלה זו הואיל ועדותה עדות יחידה בעלת אינטרס מובהק בתוצאות המשפט. לאור זאת ובהתבסס על חוות דעתו של פרופ' מלמד, אשר ציין כי התרשם ממוגזמות מסויימת וכי חלק מהתלונות היו קיימות כבר בעבר, לא מצאתי מקום להכיר בנכות העולה על 5% שנקבעו לה. יוער כאן כי אינני רואה צורך להכריע האם הנכות התפקודית של התובעת עולה על 5%, היות ולא מצאתי מקום לפצותה בגין הפסד השתכרות, על כך אפרט בהמשך.

6. הפסדי שכר לעבר ולעתיד

בתקופה בה ארעה התאונה היתה התובעת כבת 48, עקרת בית. טוענת התובעת כי עבדה עד שנת 1998 אך לא צירפה תלושי שכר או אסמכתאות אחרות לכך. גם לו טענתה הייתה נכונה, אזי משנת 1998 ועד יום קרות התאונה חלפו כ-8 שנים שבהן לא עבדה התובעת. בהתחשב בפרק זמן ארוך זה של ניתוק משוק העבודה ובהתחשב בגילה, מסופקני אם הייתה התובעת משתלבת שוב במעגל העבודה. לו יצויר שהתובעת הייתה משתלבת במעגל העבודה, אין כל ראיה כי יכולת ההשתכרות העתידית של התובעת היתה עלולה להיפגע באופן משמעותי, ובכלל, כתוצאה מהתאונה, לכן איני מוצא מקום לפצותה בגין ראש נזק זה.

7. עזרת צד ג' עבר ועתיד

התובעת מבקשת כי יפסקו לה הוצאות בעבור עזרת צד ג' בעבר ולעתיד בסך 12,000 ₪. בהעדר אסמכתאות ו/או קבלות, איני מוצא מקום לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה.

באשר לעתיד התובעת לא שכנעה בעדותה ולא המציאה ראיות שיובילו למסקנה כי היא אכן תזדקק לעזרה שכזו בעתיד וזאת בשל היותה נפגעת בתאונת הדרכים הנ"ל.

8. הוצאות מיוחדות

התובעת מבקשת כי יפסקו לה הוצאות בעבור נסיעות וטיפולים בסך של 4,000 ₪. את מרבית הטיפולים עברה בקופת החולים, ולא שילמה עליהם מאומה. אף אם תחול בעתיד החמרה במצבה של התובעת, סביר כי את מרבית הטיפולים תקבל התובעת מקופת חולים. לכן אין לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת בגין ראש נזק זה.

9. כאב וסבל

חרף העובדה שלא מצאתי מקום להכיר בנכות תפקודית העולה על זו הרפואית שנקבעה ע"י פרופ' מלמד, אזי בהתחשב בעובדה שביום קרות התאונה הייתה התובעת בהריון מתקדם, ובהתחשב בימי האשפוז שאושפזה בפועל, סבורני כי יש להעניק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 10,500 ₪ וכך אני מורה.

10. לסיכום

העולה מן המקובץ כי יש לחייב את הנתבעת לשלם סך של 10,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. כמן כן, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%.

 

 

פסקי דין נוספים:


תאונת דרכים בה מעורבת תיירת (תשלום תכוף)

תביעת שיבוב

הלכת השנים האבודות

האם נפילה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

האם נפילה ממכסה מנוע בעת ניסיון בריחת גנב עם רכבך נחשבת תאונת דרכים?







תגיות: נהג,נהגת,הריון,בהריון,תאונה,תאונת דרכים,תאונת דרכים נהגת הריון,תאונת דרכים נהגת בהריון, תאונת דרכים במהלך הריון,תאונת דרכים בהריון,תאונה בהריון