האם נפילה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ'  מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.


האם נפילה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

לפנינו סוגייה שנידונה בבית משפט שלום בחיפה על ידי השופטת עדי חן-ברק.

 

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.

1. התובע יליד 1960, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.5.99, בעת שהחליק ונפל כאשר עלה על טרקטור. שאלת החבות הוכרעה בהחלטה מיום 25.10.07, לאחר שמיעת ראיות הצדדים.

2. התובע נפגע בברך ימין.

3. ממקום התאונה פנה לחדר מיון בבית חולים קפלן שם התלונן על כאבים ונפיחות בברך. בבדיקתו נמצא כי הברך נפוחה עם נוזל תוך פרקי, אך ללא עדות לשבר, והוא שוחרר ללא צורך באשפוז, עם המלצה למנוחה בת 5 ימים, חבישה אלסטית, תרופות נגד כאבים, ו-"רגל מורמת".

4. במועד התאונה עבד כמפעיל ציוד מכני כבד בקרן הקיימת לישראל.

5. התאונה הוכרה ע"י המוסד לבטוח לאומי כתאונת עבודה. לתובע אושרה תקופת אי כושר בת 26 ימים, ובסיומה נקבעה לו נכות זמנית בשעור של 20% למשך כשלושה וחצי חודשים (מיום 16.6.99 ועד 30.9.99), ו-10% נכות זמנית למשך 9 חודשים נוספים מיום 1.10.99 ועד 31.10.99. החל מיום 1.11.00 נקבע: " 0% נכות צמיתה".

7. התובע שב לעבודתו, כמפעיל ציוד מכני כבד, כבר בתום תקופת אי הכושר, דהיינו ביום 1.6.99 - ראה סעיף 6 לתצהירו, ובמשך 3 שנים רצופות לאחר התאונה המשיך לעבוד באותה עבודה ובאותם תנאי שכר.

8. כ-3 שנים לאחר התאונה (ב-9.5.02) עבר ניתוח אורתוסקופיה בברכו הימנית. לאחר ההחלמה מהניתוח, בסיום תקופת אי כושר בת 50 ימים, חזר לעבוד בקרן הקיימת, כעובד כללי, זאת בשל קביעת רופא תעסוקתי כי הוא סובל מבעיה כרונית בברך שבגינה נאסר עליו להמשיך לנהוג על טרקטור. יצויין כי תביעתו להחמרת מצב במל"ל, לאחר הניתוח בשנת 2002, נדחתה (התובע טוען כי היא נדחתה בשל רשלנות בא כוחו הקודם).

9. שכרו הממוצע של התובע ב-3 החודשים שקדמו לתאונה, עמד על סך 8,100 ש"ח ובשערוך להיום כ-10,000 ש"ח.

10. ב"כ התובע עותרת לפיצוי כולל בסך של 320,900 ש"ח (!!!) ע"פ הפירוט הבא:

כאב וסבל - 13,000 ₪, הפסד השתכרות בתקופת אי הכושר – בגין 26 ימים מיד לאחר התאונה ו-50 ימים נוספים בשנת 2002 לאחר ניתוח האורטוסקופיה- 19,970 ש"ח. הפסד השתכרות בעבר – גלובלי מתום אי הכושר עד היום-70,000 ₪, הפסד כושר השתכרות לעתיד - 207,900 ₪, עזרת צד ג'-8,000 ₪, הוצאות רפואיות-2,000 ש"ח.

11. ב"כ הנתבעות טוענת כי דין התביעה להדחות, מאחר והפיצוי היחיד שיש לפסוק-כאב וסבל בסך של 3,500 ₪, נבלע בתגמולי המל"ל שקיבל התובע, אשר סכומם המשוערך להיום מגיע לסך של 19,000 ש"ח.

12. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר שהוגש, הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעות לשלם לתובע סכום של 5,000 ש"ח מעבר לתגמולי המל"ל.

13. בקביעת סכום זה נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א. מתלושי השכר שהוגשו עולה כי גם בתקופת אי הכושר, בסמוך לאחר התאונה, שולמה לתובע משכורת מלאה. ראה תלוש שכר לחודש 5/99. מעבר לכך לא צורפו תלושי שכר פרט ל-2 תלושים בודדים של 2005.

ב. אין לפסוק כל פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד משנקבע כי לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה, ומשהוברר כי במשך 3 שנים לאחר התאונה עבד התובע באותה עבודה, ובאותם תנאי שכר.

ג. לא הוכח כל קשר בין הניתוח האורתוסקופיה שעבר התובע בשנת 2002 (כאמור 3 שנים לאחר התאונה) לבין התאונה נשוא תיק זה. כל טענה שיש לתובע, הנוגעת להחמרת מצב הברך, עקב תנאי עבודתו, אינה רלבנטית כלפי הנתבעת, שהיא המבטחת בביטוח חובה של הטרקטור ממנו נפל ולא המעבידה.

ד. נתתי דעתי לתקופה הממושכת שבמהלכה נקבעה לתובע נכות זמנית (כשנה וחצי!-ראה פירוט בסעיף 5 לעיל).

ה. נתתי דעתי לעובדה שהתובע קיבל תגמול מל"ל בסכום נומינלי של 13,314 ₪ (סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה להיום מגיע לכ-15,000 ₪, ובצירוף ריבית, כ-20,000 ₪).

14. סוף דבר- הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, מעבר לתגמולי המל"ל, סכום של 5,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%+מע"מ. כן תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה על ידו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד תשלומה עד היום.

הסכום האמור לעיל ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 


תגיות: תאונת טרקטור,תאונת דרכים,נפילה מטרקטור,מעידה מטרקטור,פיצויים מביטוח,תאונת עבודה, תאונת דרכים טרקטור, תאונה של טרקטור, תאונת דרכים עם טרקטור, נפילה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים