תאונת דרכים משאית - נכות לצמיתות

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ'  מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.



לפנינו פסק דין לפיצויים בגין נכות לצמיתות שנקבעה לנהג משאית שהיה מעורב בתאונת דרכים.   להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בירושלים בפסק הדין שניתן ע"י השופטת יעל ייטב


פסק דין

מבוא

1. התובע, יליד 19.11.75, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.4.03. בכתב התביעה פירט התובע שבעת עבודתו כנהג משאית, נפגע בתאונת דרכים שאת נסיבותיה הוא אינו זוכר. בעת התאונה התהפך הרכב, התובע הועף מרכבו ואיבד את הכרתו.

2. הנתבעות שהינן מעבידתו של התובע וכן מבטחות הרכב, אינן חולקות על חבותן לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

הנכות הרפואית

3. שלושה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט מונו לשם בדיקת מצבו הרפואי של התובע: פרופ' רמי מושיוב, מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה; פרופ' י' אלידן, מונה כמומחה רפואי בתחום אף אוזן וגרון; ופרופ' זוהר ארגוב, מונה כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

חוות דעתו של פרופ' אלידן

4. בחוות דעתו מיום 18.9.05 התייחס פרופ' אלידן לעברו הרפואי של התובע, לרשומות הרפואיות שהונחו בפניו, ולממצאי בדיקותיו.

5. בחוות דעתו ציין המומחה שבמהלך תאונת הדרכים נפגע התובע פגיעה קשה, אשר כללה חבלה בראשו ואבדן הכרה. המומחה ציין שאף שקיימת ירידה קלה בשמיעה, השמיעה היא בתחום הנורמה, ועל כן לא מגיעה כל נכות בשלה. באשר לסחרחורת מצא המומחה פגיעה וסטיבולרית משמעותית.

6. בעקבות ממצאיו המליץ המומחה על נכות לצמיתות בשיעור של 10% בשל סחרחורת בצורה קלה, לפי סעיף 72(4)ב'I, לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות), וכן בשיעור של 10% בשל צלקות מכערות בפנים, לפי סעיף 75(2)ב לתוספת לתקנות.

חוות דעתו של פרופ' מושיוב

7. בחוות דעתו מיום 3.1.06 התייחס פרופ' מושיוב לבדיקה שערך ביום 17.3.05 וכן למסמכים הרפואיים שהיו בפניו.

8. המומחה ציין בחוות דעתו שהתובע נותר ללא נכות צמיתה בצוואר ובגב התחתון. באשר לחבלה בשרש יד שמאל, מצא המומחה שקיימת הגבלת תנועה מזערית, בליטת עצם אולינרית ורגישות. לאור ממצאיו העריך המומחה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 5%, לפי מחצית סעיף 35(1)ב לתוספת לתקנות.

9. המומחה תיאר בחוות דעתו את הצלקות שבפניו של התובע, וציין שלתובע צלקת מפותלת באורך של 15 ס"מ על פני הרקה השמאלית, ושתי צלקות כהות באורך 2 ס"מ באזור הגבה הימנית

10. כמו כן קבע המומחה שלאחר תאונת הדרכים ועד יום 28.6.03 שהה התובע בחופשת מחלה, וסביר להניח שנכותו הזמנית באותה תקופה הייתה בשיעור של 100%.

חוות דעתו של פרופ' ארגוב

11. פרופ' זהר ארגוב קבע בחוות דעתו מיום 29.3.07 שלא נותרה לתובע נכות נוירולוגית בעקבות תאונת הדרכים.

נכות רפואית משוקללת

12. המומחים לא נחקרו על חוות דעתם, ולפיכך יש לאמץ את שיעור הנכות שנקבע על ידם. לאחר שקלול הנכויות הרפואיות שקבעו המומחים, יש לקבוע שנכותו הרפואית המשוקללת של התובע, שאותה יש לייחס לתאונת הדרכים, עומדת על שיעור של 23.05% .

הנכות התפקודית

13. לאחר שקילת מלוא הראיות שהובאו בפני מצאתי שיש לקבוע שנכותו התפקודית של התובע, שאותה יש לייחס לתאונת הדרכים, הינה בשיעור הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה לו, בניכוי הנכות בשל הצלקות, היינו בשיעור של 14.5%.

14. כאמור, לא מצאתי לנכון לייחס משמעות תפקודית לנכות שנקבעה לתובע בשל הצלקות, אף שמדובר בצלקות בפנים, וזאת בשים לב להכשרתו ולעבודתו של התובע עד היום. באשר לנכויות האחרות, אמנם שיעור נכותו של התובע בתחום האורטופדי הוא שיעור נמוך יחסית. יחד עם זאת, קיימת משמעות תפקודית לנכות בשל סחרחורת, בעיקר לאדם שעיסוקו עובר לתאונה היה בנהיגה.

15. מעבר לדרוש אציין שנכותו הצמיתה של התובע נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי לשיעור של 9.75%.

16. לפיכך אני קובעת ששיעור נכותו התפקודית של התובע הינו בשיעור של 14.5%.

הנזקים

נזק לא ממוני

17. בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו – 1976, זכאי התובע לפיצוי בשל ראש נזק זה, בגין נכות משוקללת בשיעור של 23.05% ושבעה ימי אשפוז, בסכום של 40,000₪ במעוגל.

הפסדי השתכרות -כללי

18. כעולה מתצהיר עדות ראשית ומסיכומיו של התובע, יום התאונה היה יום עבודתו הראשון והאחרון כעובד של נתבעת 1.

19. עובר לתאונה עבד התובע לטענתו בחברת מודיעין אזרחי והשתכר בממוצע 6,700 ₪ ברוטו לחודש (6,150 ₪ נטו). שכרו בשורות הנתבעת היה אמור לטענתו להסתכם לסכום של 6,658 ₪ ברוטו, שהם כ- 5,825 ₪ נטו.

20. בא כוחו של התובע מתאר בסיכומיו היסטוריה תעסוקתית רבת תהפוכות, כדלקמן: במשך כארבעה חודשים לאחר תאונת הדרכים, לא היה באפשרותו של התובע לעבוד. בספטמבר 2003 החל התובע לעבוד במכולת, בעבודה חלקית, בשכר של כ- 1,500 ₪ לחודש. (בחקירה נגדית הוברר שמדובר במכולת של גיסו, אשר העסיקו על מנת לעזור בשיקומו). במהלך מרץ 2005 החל התובע לעבוד כמפקח ניקיון בחברת סביון, בתמורה לשכר של 6,850 ₪ ברוטו, כ- 6,100 ₪ נטו. במהלך אוקטובר 2005 החל לעבוד כמפקח ניקיון בחברת מיקוד והשתכר בממוצע כ- 6,770 ₪, שהם כ- 6,200 ₪ נטו לחודש. בתקופה שמחודש ספטמבר 2006 עד אוקטובר 2008 עבד התובע כנהג ברכב ממוגן בבזק (דרך חברת כוח אדם), בשכר של 5,500 ש"ח ברוטו לחודש (5,200 ₪ נטו). בסוף אוקטובר 2008 החל התובע לעבוד כמפקח בחברת רשף, בשכר נטו חודשי של 7,700 ₪ (הכולל שווי שימוש ברכב בסכום של כ- 1,500 ₪ בחודש). מעבודתו האמורה פוטר ביום 28.5.09, ומאז טרם השתלב בשוק העבודה.

21. בא כוחן של הנתבעות הפנה לכך שמאז שחרורו של התובע מהצבא הוא עבד בכ- 15 מקומות עבודה שונים.

הפסד הכנסה בעבר

22. לעניין ראש נזק זה יש להבחין בין מספר תקופות. בתקופה הראשונה שלאחר תאונת הדרכים, אשר נמשכה עד ספטמבר 2003, נעדר התובע מעבודתו. על פי עדותו, שולמו לו בתקופה האמורה דמי פגיעה בלבד.

23. אמנם פרופ' מושיוב קבע בחוות דעתו נכות זמנית בשיעור של 100% עד יום 28.6.03 בלבד, ואולם בשים לב לשאר הנכויות אשר נקבעו לתובע, וכן למצב רפואי קודם, עליו עמדו המומחים הרפואיים בחוות דעתם, וכן בשים לב לרקע התעסוקתי, טענתו של התובע לפיה התקשה למצוא מקום עבודה חלופי הינה טענה סבירה. בשים לב לכך, וכן לשכרו עובר לתאונה, בערכיו היום, 8,162 ₪. הפסד השכר עבור התקופה הראשונה מסתכם במעוגל ל- 35,000 ₪.

24. בתקופה השנייה שמשכה כשנה וחצי, עבד התובע עבודה חלקית במכולת השייכת לגיסו. לטענתו של התובע, שכרו החודשי בתקופה האמורה עמד על סכום של 1,500 ₪. לתצהיר עדות ראשית צירף התובע 10 תלושי משכורת בלבד, והוא נמנע מלצרף טופס 106. 7 מהתלושים מעידים על שכר נטו של 1,432 ₪, אחד מעיד על שכר נטו של 1,560 ₪ בלבד, שניים מהתלושים מעידים על שכר נטו של 3,323 ₪. במהלך חקירה נגדית השיב התובע שלא שולמו לו תשלומים מעבר לנקוב בתלוש המשכורת.

25. כידוע, הפסד הכנסות בעבר טעון הוכחה. בנסיבות העניין לא מצאתי שההפסד הוכח כדבעי. לא הוגשו לבית המשפט המסמכים בכללותם, לרבות טופס 106. לא ניתן הסבר לכך שבחודשים מסוימים היה השכר על פי התלושים שונה מהשכר הנטען. בעל המכולת, שהינו גיסו של התובע, לא התייצב לעדות לשם תמיכה בעדותו של התובע והבהרת סוגיית שכרו באותה תקופה, אף שהינו עד זמין.

26. התקופה השלישית הינה תקופת עבודתו של התובע עד היום (לרבות תקופת אבטלה לאחר פיטוריו), במשכורת גבוהה ממשכורתו במועד התאונה. בתקופה זו לא נגרמו לתובע הפסדי שכר.

27. לפיכך אני פוסקת לתובע בראש נזק של הפסדי שכר בעבר סכום של 32,650 ₪.

הגריעה מכושר ההשתכרות

28. מצאתי שלאור הנסיבות, השיעור שעל פיו יש לאמוד את אובדן כושר השתכרותו של התובע בשיעור זהה לשיעור נכותו התפקודית, היינו 14.5%.

29. כעולה מסיכומיו של התובע, לפני חודשים ספורים פוטר ממקום עבודתו האחרון. יחד עם זאת מעידה ההיסטוריה התעסוקתית של התובע על כך שגם לאחר התאונה, ועל אף נכותו, יש באפשרותו של התובע לעבוד, כפי שעשה עד לאחרונה.

30. באשר לבסיס השכר של התובע, בשים לב לשכרו לאחר התאונה ולאחר סיום עבודתו במכולת המשפחתית, ובשים לב לרכיב ההצמדה, יש לקבוע שבסיס השכר הינו 6,500 ₪. ההיסטוריה התעסוקתית מעידה גם על כך שהתובע מתקשה להתמיד בעיסוקו, ולפיכך יש לקבוע את הפיצוי בראש נזק זה בסכום המקביל במעוגל ל- 80% מתחשיב אקטוארי מלא עד גיל 67, היינו 190,000 ₪.

זכויות פנסיונית

31. באשר לזכויות הפנסיוניות, לאור החובה המוטלת על כל מעביד לרכוש זכויות פנסיוניות, יש לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה. מצאתי שיש לאמץ את דרך חישובו של בא כוחו של התובע, בשני שינויים: האחד, בסיס השכר, והשני, שיעור הנכות התפקודית שיש להביא בחשבון.

32. בהתאם לחישוב זה, זכאי התובע לפיצוי של 16,000 ₪ במעוגל.

עזרת הזולת

33. בתצהיר עדות ראשית פירט התובע שלאחר תאונת הדרכים היה מוגבל בפעולות היום יום, ונזקק לסיוע. במסגרת סיכומיו טען התובע שיש לפסוק לעבר בראש נזק זה סכום של 40,000 ₪, וסכום של 150,000 ₪ לעתיד (על פי חישוב של 4 שעות עזרה שבועיות, בעלות של 40 ₪ לשבוע).

34. לנוכח שעור הנכות המיוחסת לתאונת הדרכים, ניתן להניח שהתובע נזקק לעזרת בני משפחתו, מעבר לחובתם המוסרית. שיעור הנכות בתחום האורטופדי שנקבעה לתובע אינה עולה על 5%, ולעובדה שכיום השתפר מצבו הרפואי של התובע, והוא שב לאחר התאונה לעבודתו. בהנחה שבעבר נזקק התובע לסיוע רב יותר מהסיוע שלו יזדקק בעתיד, אני פוסקת לתובע בראש נזק זה סכום גלובאלי של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד.

טיפולים רפואיים והוצאות אחרות

35. באשר לטיפולים רפואיים, טען התובע שיש לפסוק לו סכום של 4,000 ₪.

36. אף שלא הובאה כל ראיה ברורה בקשר להוצאותיו האמורות של התובע, ניתן להניח שהוצאות רפואיות כלשהן היו ויהיו לו, מעבר לממומן על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, במיוחד בשים לב לנכויות הזמניות שנקבעו, ולחובת ההשתתפות העצמית. אני אומדת את הסכום בראש נזק זה ל - 3,000 ₪.

ניכויים

37. בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לניכויים שיש לנכות מהפיצוי, שכן התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולתובע שולמו תגמולים שונים על ידי המל"ל.

38. בעוד לטענת התובע אין לנכות סכומים מעבר לסכומים ששולמו בפועל כשהם משוערכים להיום, לטענת בא כוחן של הנתבעות לא שקד התובע על זכויותיו ונמנע מלהגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית של המל"ל. לטענתו היה על התובע לעשות כן בשים לב לנכויות הרפואיות שנקבעו על ידי מומחי בית המשפט. כן נטען שלמעשה לאחר סיום ההליך שבפני, עשוי התובע להגיש ערר למוסד לביטוח לאומי, אשר בסופו יתכן ויזכה לתגמולים בשיעור גבוה יותר, ובכך יזכה לפיצוי כפול.

39. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי שיש לקבל את טענת הנתבעות לפיה נקט התובע בדרך של רשלנות או מרמה בכל הנוגע למיצוי זכויותיו במל"ל. מעיון בפרוטוקול הועדות הרפואיות שדנו בעניינו של התובע ניתן ללמוד על כך שחוות הדעת הרפואיות שנתנו מומחי בית המשפט עמדו בפניהן. יש ומומחי בית המשפט מוצאים לקבוע נכויות בשיעור שונה מהנכויות אשר נקבעו על ידי המל"ל. אין בכך כדי להצדיק ניכוי רעיוני של גמלאות אשר היו משולמות אילו הייתה קביעתם של המומחים שונה. בשל כך יש לנכות מהסכום שהתקבל את סכומי התשלום בפועל בלבד, כשהם משוערכים להיום.

סיכום

40. אני מחייבת את הנתבעות לפצות את התובעת בסכומים המפורטים להלן-

נזק לא ממוני – 40,000 ₪;

הפסד הכנסות בעבר - 35,000 ₪;

גריעה מכושר השתכרות 190,000 ₪;

זכויות פנסיוניות 16,000 ₪;

עזרת הזולת בעבר ובהווה – 10,000 ₪;

ניידות והוצאות רפואיות, בעבר ובהווה – 3,000 ₪;

סה"כ – 294,000 ₪.

41. מסכום זה יש לנכות את הסכומים אשר שולמו לתובע על ידי המל"ל, כשהם משוערכים להיום. ככל שישולם לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי סכום כלשהו, מעבר לתשלומים ששולמו לו עד היום, יש לנכות סכום זה מסכומי הפיצוי, ויהיה על התובע להשיבו לנתבעות, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

42. לסכום המתקבל יש להוסיף הוצאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאת כל הוצאה, וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בצירוף מס ערך מוסף. הנתבעת תשיב לתובע אגרה ששילמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מהמועד שבו שולמה.

 

פסקי דין נוספים:



האם פציעה תוך כדי ניסיון חילוץ חפצים אישיים מרכב בוער נחשבת תאונת דרכים?

תאונת דרכים בה מעורבת תיירת (תשלום תכוף)

תאונת פגע וברח הולך רגל נפגע על ידי אופנוע

תאונת דרכים של קטין שנהג במלגזה חשמלית ללא רישיון

תאונת דרכים - האם מעידת נהג אוטובוס בעת ירידה מהאוטובוס נחשבת לתאונת דרכים?







תגיות: נכות,נכות לצמיתות,פיצויים מחברת ביטוח,פיצוי נזיקין,עורך דין תאונות דרכים,עו"ד ראשון לציון,עורכת דין תאונת דרכים