תאונת דרכים - תאונת שרשרת

האם היית מעורב בתאונת דרכים? האם נפגעת בתאונת דרכים שהינה תאונת שרשרת?


משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ'  מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.




תאונת דרכים – תאונת שרשרת. להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בראשון לציון בפסק הדין שניתן ע"י השופטת מ. עמית-אניסמן

פסק - דין

לפניי תביעת נזיקין שהגיש התובע, מר פרץ מוטי (להלן: "התובע") כנגד הנתבעת, שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזק גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

הרקע העובדתי

1. התובע, יליד 1965, נפגע בתאונת דרכים ביום 29.12.2004, בהיותו בן 39 (להלן: "התאונה").

2. בעת אירוע התאונה נהג התובע ברכבו מספר רישוי: 50-756-57 (להלן: "הרכב"), המבוטח על ידי הנתבעת בביטוח חובה, בכביש מספר 4, שעה שרכב צד ג' פגעו ברכבו מאחור וכן נפגע על ידי רכב צד ד' מאחור.

3. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם התרחשות התאונה וחבות הנתבעת, וסלע המחלוקת בין הצדדים הוא אך בסוגיית גובה הנזק.

נכות רפואית

4. מהתיעוד הרפואי שלאחר התאונה ניתן ללמוד, כי מספר שעות (כ-5.5 שעות) לאחר התאונה הגיע התובע לחדר מיון של בית החולים בלינסון, שם הלין על כאבים בכף יד שמאל. בבדיקה בבית-החולים אובחן התובע כסובל משבר בבסיס הגליל הפרוקסימלי של אצבע 5 בכף יד שמאל, עם תזוזה. התובע שוחרר לביתו עם המלצות למנוחה במשך 30 יום, שימוש במשככי כאבים והמשך מעקב רפואי.

5. בהמשך, ביום 9.1.2005, נבדק התובע במרפאה, לצילום ביקורת והומלץ על המשך קיבוע בגבס וביקורת. בצילום חוזר שנעשה במרפאה ביום 23.1.2005 אובחנה עמדה טובה של השבר, והתובע הופנה לטיפולים פיזיוטרפיים.

6. בהתאם להחלטת כבוד הנשיא פרגו מיום 17.1.2007, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר אברהם שטרן (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 15.5.2007 מפרט המומחה את ממצאיו ומסכם כדלקמן:

"בבדיקה הקלינית של כף היד השמאלית לא נמצאה הגבלה בתנועות פרקי האצבעות ופרקי אצבע 5 בפרט, לא נמצאו סימני חסר נוירולוגיים או וסקולאריים ולא נמצא כל חסר תפקודי משמעותי בכף היד. ההגבלה המזערית האדדוקציה (קרוב) (שונה ע"י המומחה ביום 25.10.2007 בתשובה לשאלות ההבהרה שנשלחו ע"י התובע ל- "אבדוקציה"- מ.ע.א.) של אצבע 5 ביישור הינה מזערית ואינה מהווה הפרעה תפקודית. בצילום מאוחר של כף היד השמאלית נראה חיבור מלא של השבר בבסיס הגליל המקורב באצבע 5 ללא עיוות של מבנה ויחסי המפרק המטקרפו- פלנגיאלי וללא סטייה בציר.

בבדיקת עמוד השדרה הצווארי לא נמצאה הגבלה או כאבים בתנועה ולא נמצאו סימני חסר נוירולוגיים פריפריים. עמדה לורדוטית של עמוד השדרה כממצא רנטגני אינה מצביעה בהכרח על חבלה צווארית וקיימת גם כביטוי לתנוחת הצוואר בעת הצילום. לממצא דימותי זה בפרט כאשר אינו מלווה בממצאים קליניים אובייקטיביים אין כל משמעות.

קביעת נכות

...בגין הפגיעה באצבע 5 בכף היד השמאלית וההגבלה המזערית באבדוקציה של הזרת, נכותו לפי סעיף 35(1) א'- 0%.

בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי לא נותרה נכות." (הדגשה שלי - מ.ע.א.).

7. זאת ועוד, אף בתשובתו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו ע"י התובע ביום 30.7.2007, השיב המומחה לשאלה "לאור העובדה כי המדובר בשבר תוך פרקי, האם נכון יהיה לומר כי צפויים להתפתח בעתיד שינויים ניווניים במפרק?" כדלקמן:

"ת: השבר הינו בבסיס הגליל המקורב ולא "תוך פרקי". לא סביר שבעקבות שבר זה יתפתחו שינויים ניווניים בעתיד".

8. ולשאלה "האם ניתן לקבוע, במקרה נתון (או במקרה הנוכחי) האם העמדה הלורדוטית נובעת מתנוחת הצוואר בצילום או מבטאת סבל מקומי?", השיב המומחה:

"לא ניתן לשלול כי בעת הצילום עצמו סבל הנ"ל מכאב בצוואר מסיבה שהיא או שמדובר במצב תנוחתי של הצוואר בעת הצילום. בכל מצב, בבדיקתי לא נמצאה הגבלה בתנועות הצוואר או כאב צווארי ולמצב תנוחתי זה של הצוואר בצילום ללא ממצא קליני אין כל משמעות כפי שגם צוין במפורש בחוות דעתי".

9. ולשאלה "האם תלונתו של הנבדק אודות כאבים בעת הנעת הצוואר סבירה בעיניך, חרף העדר נכות?", השיב המומחה:

"באופן תיאורטי ייתכן, אך במקרה הנדון, כפי שצוין בחוות דעתי בסעיף הבדיקה, לא נמצאה רגישות במישוש לאורך הצוואר ולא נמצאה הגבלה בתנועות או כאב כל שהוא בהנעת הצוואר." (הדגשה שלי מ.ע.א.).

10. באשר להשלכה התפקודית, קובע המומחה במענה לשאלת הבהרה, כי מצבו של התובע כתוצאה מהתאונה – אינו מהווה הפרעה תפקודית.

11. המומחה נדרש לחקירה על חוות דעתו. בדיון שהתקיים ביום 30.11.2008 עמד על חוות דעתו והשיב לשאלות ב"כ התובע כדלקמן (עמוד 3 לפרוטוקול):

"... הקיבוע נעשה פה סה"כ ל- 3 שבועות וזה מה שצריך ואחרי קיבוע כזה קצר ושבר פשוט, לא סביר שתהיה איזה שהיא מגבלה תפקודית בעיקר כאשר הצילומים מראים איחוי טוב של השבר... " (הדגשה שלי מ.ע.א.).

ובהמשך, בעמוד 6 מציין המומחה כדלקמן:

"לא היתה הגבלה בתנועות בשום פרק, לא היתה הפרעה תפקודית של האצבע והצילום הוא תקין- אז יש פער גדול בין אם תגיד לי שיש לו כאבים לבין מה שאני מוצא בבדיקה. אם הייתי מוצא מגבלה בתנועות הייתי מוצא ממצא חיצוני באצבע של נפיחות, דפורמציה- אז הייתי אומר בסדר יש לו סיבה להגיד שזה מפריע לו. אני מקבל חלק מהתלונות שלו על הפרעה ולכן גם בחרתי את הסעיף כפי שבחרתי ולא אמרתי שאין לו כלום. ההפרעה כ"כ קטנה ומזערית שלא יכול להיות שתהא לה משמעות בתפקוד היום יומית." (הדגשה שלי מ.ע.א.).

12. סופו של יום, לאחר חקירת המומחה, איני סבורה כי חוות דעתו של המומחה נסתרה ולפיה נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 0% וכתוצאה מהתאונה לא נותרה לתובע כל מגבלה תפקודית.

13. התובע, בסיכומיו, עותר לפסיקת פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר, עזרת צד ג' לעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, וכאב וסבל. אדון בראשי הנזק כסדרם.

הפסד שכר בעבר

14. התובע מצהיר בתצהירו כי בשנת 2005 עלו הכנסותיו ל-2,027,011 ₪ לעומת שנת 2004 בה עמדו הכנסותיו על סך של 1,577,091 ₪, וזאת חרף העובדה כי הגיע לעסק למשך במשך 4 חודשים למספר שעות בלבד (סעיף 15 לתצהיר התובע). לטענת התובע, הינו סמוך ובטוח כי אילולא התאונה והיעדרותו החלקית מהעסק, היה המחזור העסקי בשנת 2005 גדול בהרבה ומכאן גם הכנסותיו. לפיכך, עותר התובע לפיצוי בסך של 15,000 ₪ (סעיף 14 ד' לסיכומים מטעם התובע). איני מקבלת טענה זו.

15. הלכה היא כי "באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק- ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא יפסק לו פיצוי" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809; ע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מ"ה (2) 1, 10).

16. התובע לא המציא כל ראיה אשר יש בה כדי לבסס את טענתו, לפיה בחודשים הסמוכים למועד קרות התאונה הכנסותיו היו פחותות מהכנסותיו בחודשים מאוחרים יותר. כלל ידוע הוא בדיני הראיות, והוא משקף את ניסיון החיים, כי אם לצד בהליך כלשהו יש עד אשר יכול לשפוך אור על הפרשה, ואותו צד בוחר שלא להעידו, ניתן להסיק שמא יש לו מה להסתיר, או שמא חושש הוא שאותו עד בחקירה נגדית ימסור דברים לרעתו של אותו צד (ראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, בעמ' 720; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, בעמ' 603-602; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, בעמ' 658; ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2), 605, בעמ' 615-614; ע"א 27/91 קבלו נ' שמעון עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450, בעמ' 457; ע"א 3694/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פ"ד נה (2) 385, בעמ' 392 וכן ע"א 4226/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס (פורסם במאגרי המחשב).

17. כמו כן, לאחר ששמעתי את עדותו של התובע ושל רעייתו, לא מצאתי ליתן אמון רב בעדותו, לפיה בתקופה הסמוכה למועד קרות התאונה עבד שעות ספורות כל יום. לא שוכנעתי כי מגבלתו של התובע היה בה כדי לגרוע מיכולתו להמשיך ולעבוד בהיקף ובמתכונת הרגילה בה הוא עובד.

18. משכך, לא הוכח כי לתובע נגרמו הפסדי שכר בעבר ואין מקום לפיצוי בגין ראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ולעתיד

19. התובע טוען כי בשל הפגיעות בתאונה נגרמו לו הוצאות רפואיות בגין הטיפולים הרפואיים שביצע, רכישת אביזרים אורטופדיים, תרופות והוצאות נלוות וכן נסיעות לביקורות במרכזים הרפואיים.

20. מסכימה אני עם טענתה של הנתבעת כי התובע לא המציא לביהמ"ש כל ראייה לעניין הוצאות רפואיות שנזקק ושילם עבורן סכום כלשהו (למעט קבלה אחת בסך 18 ₪ בגין ביקור רפואי), ואף העיד כי לא השכיל לשמרן (סעיף 20 לתצהירו של התובע).

21. לאור ההלכה שנפסקה בע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נא (2) 724 זכאי התובע, לקבל את הטיפול הרפואי, הדרוש לו, במסגרת קופת החולים בה הוא חבר ומכוח הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994.

22. מוכנה אני להכיר כי נוכח טיב פגיעתו של התובע, נזקק הוא לנסוע מספר פעמים למרפאה, וכן נדרש לשלם להשתתפות בהוצאות הרפואיות הממומנות על ידי קופת החולים.

23. לפיכך, מצאתי לפסוק על דרך האומדנה פיצוי עבור הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד בסך של 1,000 ₪.

 

עזרת צד ג' לעבר

24. התובע טוען בתצהירו כי בשל היות כף ידו השמאלית נתונה בגבס, אשתו סייעה לו בלבוש והן ביתר פעולות היומיום המצריכות הפעלה של שתי הידיים. כ"כ העיד התובע כי נבצר ממנו לעזור בביצוע יתר פעולות משק הבית. התובע מוסיף וטוען, כי רעייתו החליפה אותו בביצוע עבודות העסק בחלק ניכר מן השעות בהן נעדר ו/או בביצוע פעולות אשר לא יכול היה לבצען עקב היות ידו נתונה בסד גבס. בתמיכה לטענתו זו העידה רעייתו של התובע. משכך, עותר התובע לפיצוי בסך של 5,000 ₪ (סעיף 13 לסיכומים מטעמו).

25. הלכה פסוקה היא כי לא כל עזרת בן משפחה פיצוי עומד בצדה. כאשר נעזר הנפגע בבני משפחתו הקרובים, פוסקים לזכותו פיצויים גם עבור עזרה של בני משפחה שניתנה ללא שכר, ובלבד שהמדובר בהיקף החורג ממערכת יחסים רגילה החלה גם אלמלא הפגיעה, וכל אימת שהמיטיב פעל מתוך מניע מוסרי ולא עקב חובה חוקית (ע"א 92/83 שמש נ' בר דוד, פ"ד מ(1) 225, 229; ע"א 370/79 פרופלוצ'יק נ' מוטס, פ"ד לד(3) 551, 553-554). כמו כן, בית המשפט קבע לא אחת כי אם העזרה ניתנה כ"עזרה מקובלת הניתנת במסגרת חיי משפחה תקינים", לא יהיה מקום לפסוק פיצוי בגין כך (ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח (3) 580, 588).

26. בנסיבות הענין, שעה שלא הוכח כי נגרמו לרעייתו של התובע הפסדי שכר בפועל, הרי שלא הוכח כי מדובר בעזרה החורגת מן המקובל בין בני משפחה.

27. עם זאת, בשוקלי את סוג המגבלה של התובע בסמוך למועד התאונה ולסוג עבודתו, כפי שהעיד בפני, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין עזרה לעבר על דרך האומדן, על סך גלובלי של 1,000 ₪, נכון להיום.

כאב וסבל

28. בהתאם להוראת תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו - 1976, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪.

 

שכר טרחת המומחה

29. הנתבעת עותרת להחזר שכר טרחת המומחה, אשר הושת עליה, נוכח קביעת מומחה לפיה לתובע נכות בשיעור של 0%.

30. לא מצאתי להיעתר לבקשה זו. נוכח השבר באצבעו של התובע, היה מקום למינוי מומחה, והגם שלא נקבעו אחוזי נכות, אין מקום להשית עלות שכר טרחת המומחה על התובע. עם זאת, עלות העדתו של המומחה - תושת על התובע.

סוף דבר

31. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 12,000 ₪. כמו כן, תשא הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק.

32. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 




פסקי דין נוספים:


האם מקרה בו רכב התדרדר ופגע בעובד מוסך נחשב תאונת דרכים?

האם קורקינט המונע על ידי מנוע בנזין הינו "רכב מנועי" כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

תאונת דרכים מונית

פגיעת רכב בילדה שחצתה כביש


האם מקרה בו נהגת ירדה מהרכב על מנת לתדלק אותו והחליקה על רצפת תחנת הדלק נחשב לתאונת דרכים?


 






 

תגיות: תאונת דרכים,תאונות דרכים,תאונה,תאונת שרשרת,תאונות שרשרת, עורך דין לתאונות דרכים, נזק גוף בתאונת שרשרת, פיצויים מחברת ביטוח בתאונת שרשרת