תאונת דרכים - בלט דיסק

נפגעת בתאונת דרכים? האם אתה סובל מבלט דיסק כתוצאה מתאונת דרכים?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

תאונת דרכים - בלט דיסק. להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בפסק הדין שניתן ע"י השופט דוד גלדשטיין

פסק דין

התובע יליד 24.3.1978, היה מעורב ביום 1.3.2001 בתאונת דרכים שהתרחשה בלוד עת נהג התובע ברכב המבוטח בידי הנתבעות (להלן: "התאונה").

התאונה ארעה עקב שימוש בכלי רכב מנועי והסבה לתובע נזקי גוף כמשמעם בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, ואשר בגינם טוען הוא לפיצוי מידי הנתבעות.

הנתבעות מודות בחבותן, אולם חולקות על נזקו של התובע.

התובע הובהל ממקום התאונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מחבלות בראש, בצוואר ובגב התחתון. הוא שוחרר לביתו עם המלצות לטיפול רפואי לשיכוך כאבים והמשך מעקב על ידי הרופא המטפל (ת/4 לתיק מוצגי התובע).

למחרת היום עקב החמרה בכאבי הגב וסחרחורות, פנה התובע לבית החולים בשנית, נבדק ושוחרר לביתו עם המלצות לטיפול רפואי לשיכוך כאבים והמשך מעקב על ידי רופא אורטופד (ת/5 לתיק מוצגי התובע).

התובע הציג תעודות רפואיות מאת קופת החולים המעידות על היותו במצב של אי כושר עבודה מיום התאונה ועד ליום 19.03.2001, ובסך הכל במשך 19 ימים (מצורף לכתב התביעה).

ביום 1.4.2001 נבדק התובע על ידי אורטופד אשר מצא בבדיקת ה-C.T. של עמוד שידרה מותני בלט דיסק פורמינלי ימני במרווח L4-L5 עם לחץ על העצב ההיקפי מצד זה (ת/7 לתיק מוצגי התובע).

חוות הדעת הרפואית

ד"ר דרור משה, מומחה בתחום האורטופדי מונה על ידי בית המשפט לחוות דעתו בעניינו של התובע.

המומחה מצא ספזם בשרירים הפרוורטברליים של הגב התחתון מימין, טווח תנועת עמוד שידרה מותני מוגבל במידה קלה. בבדיקה נוירולוגית לא נמצא חסר עצבי. בעמוד שידרה מותני נמצאו ממצאים מולדים לגבי שש חוליות מותניות וסקרליזציה של חוליה L6 מימין.

בצילומי ה C.T. של עמוד השידרה המותני הבחין המומחה בבלט דיסק פורמינלי בגובה L4-5 מימין עם סימני לחץ ניכרים על השורש וסקרליזציה של חוליה L6 משמאל.

המומחה העריך את נכותו של התובע בשיעור של- 10% נכות לפי סעיף 37 (7) א לתקנות המל"ל, וזאת בגין הגבלת עמוד השידרה המותני כתוצאה מפגיעתו בתאונה.

טענות התובע

התובע מודה כי במשך הזמן מאז התאונה חל שיפור במצבו וכי כאבי הצוואר חלפו, אולם לטענתו הינו ממשיך לסבול מכאבים בגב התחתון. התובע טוען כי מתקשה הוא להתכופף, להרים משאות כבדים, רגלו הימינית "נרדמת" אינו יכול לישון על גבו ומתקשה הוא בנסיעות ארוכות (סעיף 6 לתצהיר התובע).

התובע הינו בוגר 11 שנות לימוד, השתחרר מצה"ל לאחר שירות של שנתיים בלבד, עקב היותו חייל מקא"מ (מדור קידום אוכלוסיה מיוחדת). לפני שירותו הצבאי עבד התובע כמסגר ובצבא למד את המקצוע וקיבל תעודה המכשירה אותו לעסוק בכך (סעיף 8 לתצהיר התובע).

לאחר שחרורו מצה"ל עבד התובע כמתדלק בתחנת דלק וכפועל יצור במפעל העוסק ביצור קרטונים.

בפברואר 2000 החל התובע לעבוד כשליח ומחסנאי בחנות "שלר חלפים" שם עבד עד לתאונה. לאחר חופשת המחלה שקיבל בגין התאונה, שב לעבודתו עד שפוטר ממנה בחודש יוני 2002. לטענת התובע פיטוריו נבעו מקשיו בביצוע עבודתו בשל התקפי הכאבים מהם הנו סובל (סעיפים 9-10 לתצהיר התובע).

לטענת התובע בשל פגיעתו ובהעדר השכלה עיונית, מתקשה הוא להשתלב בעבודה התואמת את מגבלותיו. הוא נאלץ לעזוב עסק שפתח יחד עם חברו בשל המאמץ הכרוך בכך והחל משנת 2003 עובד הוא כנהג ב"ק.מ.ר חלפים", עיסוק המתאים יותר למגבלותיו אולם בשכר נמוך משקיבל בעבר (סעיפים 11-12 לתצהיר התובע).

לטענת התובע לאחר התאונה הופנה על ידי האורטופד למכון פיזוטרפיה, ומשלא חלה הטבה במצבו הופנה לטיפולי דיקור ברפואה משלימה. כמו כן מאז התאונה נזקק התובע לטענתו למשככי כאבים באופן קבוע (סעיף 14 לתצהיר התובע).

טענות הנתבעות

לטענת הנתבעות מפריז התובע בחומרת הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבעות יכול ונזקו של התובע בגבו מקורו בפעילות הפיסית המאומצת בעבודתו של התובע עת הרים התובע חפתים כבדים בעבודתו עובר לתאונה, או הנזק מקורו בפגם מולד ממנו סובל התובע (אחת החלופות שהציג מומחה בית המשפט בחוות דעתו ובעדותו, עמ' 2-3 לפרוטוקול

מיום 1.6.2004).

לטענת הנתבעות התובע סבל מכאבי גב כבר בשנת 1996 בעקבות תאונת דרכים אחרת, כפי שניתן ללמוד מצילום שעבר אותה שנה.

לטענת הנתבעות שקלול הגורמים האמורים, יש בהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין נכותו של התובע לבין התאונה.

עקב פגיעתו הקלה של התובע, כפי שמעריכות הנתבעות, טוענות כי יש לייחס רק מחצית הנכות שנקבעה על ידי המומחה כנכות הנובעת מתאונת הדרכים.

לעניין נכותו התפקודית של התובע, טוענות הנתבעות כי על פי חוות דעת המומחה המדובר בהפרעה קלה ביותר אשר אינה מותירה כל נכות תפקודית.

התובע המשיך בעבודתו עובר לתאונה גם לאחריה למשך תקופה של כשנה וחצי ועד שפוטר מטעמים שונים בהם צמצום וקשיי המשק. לטענתן אין לקבל את טענות התובע לפיהן פוטר מעבודתו בגין התאונה.

הנתבעות מוסיפות כי לו פוטר התובע מעבודתו בשל מצבו הבריאותי, הרי תמוהה בעיניהן הכיצד זמן קצר לאחר פיטוריו פתח עסק הדורש עבודה מאומצת עם חברו. לדבר עזיבתו את העסק שפתח ביחד עם חברו, טוענות כי מעדותו של התובע עלה כי הסיבה לעזיבתו היתה שהעסק לא היה רווחי ולא בשל מגבלותיו הרפואיות. העסק עצמו נסגר חודשים מספר לאחר עזיבתו.

בנוסף מציינות הנתבעות כי לפי עדותו של התובע כיום חזר לעבוד באותה סוג של עבודה בה עבד עובר לתאונה וכי הדבר מעיד על חוסר נכות תפקודית.

הנכות הרפואית

ד"ר דרור משה העריך את נכותו של התובע לאור בדיקתו בשיעור של 10%.

שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לתיק התובע במל"ל שהכיר בתאונה כתאונת עבודה וקובע כי לתובע אין נכות צמיתה בגין תאונה זו.

סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

במקרה דנן הוצג בפני המומחה ציטוט מתוך תיקו של התובע מהביטוח הלאומי שנוצר לאחר הגשת התביעה ולאחר חוות דעת המומחה. בית המשפט התיר הצגת ממצאים מסוימים בפני המומחה כתיזה המוצגת למומחה, כדי לקבל התייחסותו בדבר הטבה או החמרה במצבו הרפואי של התובע ולא כממצא. כך גם נכתב בפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2004 כי אין מדובר בהיתר להביא ראיות לסתור את קביעתו של המומחה ומשכך אינני מקבל את טענות הצדדים המסתמכות על ממצאי המל"ל.

המומחה מטעם בית המשפט, העריך את נכותו של התובע בשיעור של 10%, בגין מגבלות תנועות עמוד שידרה מותני עקב בלט דיסק פורמינלי בגובה L4-L5 מימין, עם סימני לחץ על השורש.

לטענת הנתבעות סבל התובע מכאבי גב עובר לתאונה, על אף שלא ציין הדבר בפני המומחה שחיווה דעתו בענינו. לטענת הנתבעות עובדות אלה מוכיחות כי נכותו של התובע בגבו הינה נכות ישנה אשר נגרמה בשל מום מולד, או אירוע שקדם לתאונה כגון הרמת משאות כבדים.

אכן מבדיקתו של המומחה עולה כי אצל התובע מומים מולדים בגבו כגון סקרליזציה של חוליה L6.

המומחה הסביר ממצא זה בבית המשפט:

"זה מצב מולד שחוליה חמישית ובמקרה המדובר כאן יש שש חוליות, מחוברת לחוליה הראשונה של עצם האצה במידה זו או אחרת. זה כמו קיבוע. בספרות יכולים לומר שזה מפריע אבל בפועל יכול להיות שבחיים הוא לא ידע שיש לו את זה עד הצילום.

במקרה הזה יש חיבור של זיז אחד לעצם האגן.

ספינה בפידי – בגלל שיש לו 6 חוליות במקום 5 ספידה ביפידה הוא ממצא אסימפטומטי כשהזיז האחורי חסר וקשת אחורית של החוליה פתוחה זה ספידיה בפידה וזה לא מפריע לכלום.

יתכן שיש עוד פגמים מולדים אז יש לברר את הממצאים.

לא מדובר בממצא חבלתי הוא מולד."

(עמ' 2-3 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2004)

ואולם הממצאים מתייחסים הם לתופעה שנמצאה בחוליה L6, שיכול ויש להם השפעה על כאבי הגב של התובע, אך הם אינם אומרים דבר לעניין בלט הדיסק שנמצא אצל התובע בין חוליות L4-L5.

המומחה מודה כי איננו יודע את הגיל של היווצרות בלט הדיסק וכי מן הצילום עצמו לא ניתן לדעת האם הפריצה היא על רקע טראומטי או לא, ולפיכך איננו שולל את האפשרות שבלט הדיסק נגרם כתוצאה מהרמת משא לפני כן, או מצב רפואי קודם. עם זאת מצא המומחה כי סביר שבלט הדיסק נגרם כתוצאה מהתאונה.

"למרות כל הממצאים המולדים המסקנה שלי מבחינת סבירות היא שהנכות שמצאתי אצל התובע היא מהתאונה ולא ממצב קודם."

(עמ' 3 ו-6 לפרוטוקול)

המומחה מסביר כי אחוזי הנכות נקבעו לאור הכיפוף של התובע, ממוצע הנתונים ישור הגב והטיה. לעניין אמינות הבדיקה מספר המומחה על אופי הבדיקה:

"אני בודק אותם בכמה צורות – חוץ מהבדיקה אני מסתכל מהרגע לפני שהוא נכנס ואחרי שהוא יצא, יש לי טלוויזיה במעגל סגור, אני לא רושם את זה אבל אני רואה, אני מסתכל עליו כשהוא מתפשט, אני מבלבל לו את המוח כדי להסיח את דעתו." (עמ' 3-4 לפרוטוקול)

המומחה מצא הגבלה בתנועות ללא פגם נוירולוגי. לעניין זה אינני מקבל את ממצאי המ.ל.ל, אשר עלו מבדיקת התובע לאחר הגשת התביעה והוצגו למומחה בחקירתו בבית המשפט. מוזר הדבר כי על אף הממצאים שנמצאו לא נקבעה במ.ל.ל כל נכות.

יש לציין כי תלונות, כפי שהופיעו אחר תאונת הדרכים לא הופיעו קודם לכן וגם בכך יש לתמוך בחוות דעתו של המומחה כי פריצת הדיסק קשורה לתאונת הדרכים הנדונה. אם היתה קיימת פריצת דיסק קודם לתאונה, סביר כי היה לכך ביטוי בכרטיסו הרפואי של התובע באשר כאבים שכאלה לא ניתן להתעלם מהם.

לאור האמור מקובלים עלי ממצאיו של מומחה בית המשפט וכך גם הנחתו כי נכותו של התובע הנה תוצאתה של התאונה שעבר. לא מקובלת עלי הסברה כי בלט הדיסק בגבו של התובע נגרם כתוצאה מהרמת משאות כבדים שהיו כרוכים בעבודתו כשליח ומחסנאי, שאם כך היה הדבר היה הוא מתלונן על כאבים אלו בגבו קודם לתאונה ואילו הממצא היחיד שהציגו הנתבעות לעניין זה הינו תלונה יחידה של התובע בדבר כאבים בגבו משנת 1996. ממצא זה אינו מוכיח כי התובע סבל מכאבים הדומים לסבל הנגרם כתוצאה מבלט דיסק קודם לתאונה ובוודאי שאין לממצא זה כל קשר לעיסוקו של התובע עובר לתאונה, שכן ממצא זה מתייחס לתקופה בה היה התובע כבן 18 בלבד וטרם הועסק בעבודתו הנ"ל.

הנכות התפקודית

התובע הינו בוגר 11 שנות לימוד בלבד, בעל תעודת מקצוע המכשירה אותו לעבוד כמסגר ועבד עובר לתאונה כמחסנאי ושליח בחנות חלפים, עבודה הדורשת מאמץ פיזי ללא כל ספק.

פגיעתו של התובע יש בה כדי להשפיע על כושר תפקודו בעבודה מסוג זו. ההפרעה בגבו של התובע בין אם הוגדרה כקלה או לאו, מתבטאת בהתקפי כאבים ומקשה על תפקוד במאמץ. בנוסף יש להתחשב בהשפעתה של פגיעה מסוג זה על תפקודו של התובע לטווח הארוך.

אכן, בתום ימי המחלה שב התובע למקום עבודתו כמקודם בחנות החלפים והמשיך בעבודתו כמחסנאי ושליח למשך תקופה ארוכה העולה על שנה. עובדה זו מעידה לכאורה כי כושר עבודתו של התובע, או משלח ידו, לא נפגע כתוצאה מפגיעתו בתאונה ומראה כי העבודה בראש מעייניו ולא הגשת התביעה.

אכן, בתום תקופה העולה על שנה מיום התאונה פוטר התובע מעבודתו זו. המעסיק אף פרט את הסיבות לפיטוריו של התובע במכתב הפיטורין מיום 30.5.2002 אכן ציין המעסיק את קשייו של התובע לבצע עבודות שליחות אך הוסיף והסביר כי המצב הקשה במשק הוא שמאלץ אותו לפטר את התובע.

תמוה הדבר כי מייד לאחר פיטוריו של התובע מ"שלר חלפים", בחר הוא לפתוח עסק עם חברו שברור כי מצריך הוא מאמץ פיזי וכך אף הצהיר התובע בתצהירו מיום 30.7.2003: "לאחר פיטורי ניסיתי לפתוח יחד עם שותף מסעדה. לא היה לנו כסף להעסיק עובדים, ונאלצנו לבצע את כל העבודה הפיזית הקשה, לצד עבודת הניהול."

התובע טוען כי בשל מצבו הבריאותי לא עלה בידו להתמיד בעבודה זו והוא נאלץ לעזוב את העסק ולהשאירו בידי חברו.

אינני מקבל את הטענה כי זוהי הסיבה היחידה לעזיבתו של התובע את העסק, אשר לגביו העיד כי לא הפיק רווחים וכי נסגר על ידי חברו מספר חודשים לאחר עזיבתו. לא כל שכן אין לתובע כל הכשרה מקצועית או השכלה המכשירה אותו לניהול עסק ולפיכך לא יתכן כי יתלה את עזיבתו במכאוביו לבדם.

כיום ועד ליום כיפור התשס"ד, מצהיר התובע כי שב לעבוד בעיסוקו כמקודם כשליח בעסק של מכירת חלפים במקום אחר, וכי עבודה זו תואמת את מגבלותיו, אולם השכר נמוך משקיבל עבור עבודתו בעבר.

מן האמור נראה כי התובע אינו סובל ממגבלה בשלה נשלל ממנו עיסוקו עובר לתאונה, אולם אין ספק, כי התובע סובל ויסבול בעתיד מכאבים הכרוכים בפגיעתו, וכי אלו ישפיעו על תפקודו במשלח ידו, הדורש זריזות ומאמץ. יתכן כי השפעה זו תתבטא בעתיד ביתר שאת במיוחד לאור גילו ולאור השכלתו החסרה של התובע. לפיכך אני מוצא כי נכותו התפקודית של התובע מגיעה כדי הנכות הרפואית שקבע המומחה מטעם בית המשפט ויחד מוערכת נכותו בשיעור של 10%.

לפיכך, על הנתבעות לפצות את התובע לפי ראשי הנזק הבאים:

הפסד השתכרות לעבר:

הפסד השתכרות לעבר בגין התקופה בה היה התובע באי כושר עבודה מלא: מיום 1.3.2001 ועד ליום 19.3.2001 ובסה"כ 19 ימים, 3,021 ₪ המשוערך למועד פסק הדין.

בתום ימי אי הכושר חזר התובע לעבודתו הקודמת, ללא פגיעה בשכרו לתקופה העולה על שנה, לאחר מכן הקים עסק בו עבד במשך כ-5 חודשים ללא פגיעה בשכרו ועזב מיוזמתו מהסיבות דלעיל. למעשה רק בעבודתו ב"ק.מ.ר חלפים" הרוויח כ-1,000 ₪ פחות משהרוויח עובר לתאונה, כאשר גם עבודתו זו הופסקה בחודש אוקטובר 2003. התובע לא קשר הפסקת עבודתו זו לאירוע התאונה או לפגיעתו.

בגין תקופה זו יש לפצות את התובע בסכום גלובלי של 5,000 ₪.

אובדן כושר השתכרות:

אומנם התובע מועסק בעבודה התואמת את כישוריו ודומה באופייה לעבודתו עובר לתאונה, אולם קיימת אפשרות של הפלטות משוק העבודה אשר מן ההכרח שתובא בחשבון וזאת במיוחד לאור הכשרתו והשכלתו של התובע (ראה גם ד' קציר, פיצויים בשל נזקי גוף, מהדורה רביעית התשנ"ח, עמ' 161). לאור האמור יש לפצות את התובע בגין אובדן כושר השתכרות בהערכה גלובלית בסך של 85,000 ₪ השווה גם לשני שליש מהחישוב האקטוארי לפי דרגת נכותו.

עזרת הזולת:

סביר כי לאור פגיעתו של התובע יצטרך הוא לעזרת הזולת בעתיים של התקפי כאבים בגבו, בגין אלה ובגין התקופה בה היה התובע באי כושר מלא בעבר יש לפצותו בסכום גלובלי של 5,000 ₪ לעבר ולעתיד.

הוצאות רפואיות והוצאות אחרות:

התובע הנו חבר קופת חולים ולפיכך אינו נדרש לשלם עבור טיפולים רפואיים למעט השתתפות עצמית בגין הטיפולים והתרופות. התובע משתמש במשככי כאבים בעלות של כ- 100 ₪ בחודש ונזקק עד כה לכ-12 טיפולי דיקור במרפאה אלטרנטיבית אשר לגביהם הציג קבלה על סך 1,200 ₪. בגין אלה זכאי התובע לפיצוי של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד.

בנוסף נשא התובע בשכר טרחתו של המומחה ד"ר דרור משה אשר מונה על ידי בית המשפט ומצא בבדיקתו כי לתובע נכות בשיעור 10%. מוצדק כי בנסיבות העניין ישאו הנתבעות בשכרו, בצירוף ריבית כחוק.

כאב וסבל:

בגין כאב וסבל לפי נכותו הרפואית של התובע בשיעור 10%, יש לפצות את התובע בסך של 16,559.70 משוערך.

ניכוי דמי פגיעה:

התובע קיבל דמי פגיעה בגין התקופה שמיום 2.3.2001 ועד ליום 19.3.2001, בסך של 2,023 ₪ ברוטו. סכום זה בצירוף ריבית והצמדה כחוק יש לנכות מסכום הפיצויים בסך 2,104 ₪.

לאור האמור ישלמו הנתבעות סך של 122,396 ₪. לסכום האמור יתווסף הוצאות שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

פסקי דין נוספים:

האם תושב השטחים שנפצע בתאונת דרכים קשה בשטחים זכאי לפיצויים מחברת הביטוח?

פגיעת רכב בילד וגרימה לשברים בגולגולת

תאונת דרכים - תאונת שרשרת

האם מקרה בו רכב התדרדר ופגע בעובד מוסך נחשב תאונת דרכים?

האם תאונה שהתרחשה בעת עצירת נהג מונית במקום מותר נחשבת לתאונת דרכים?

תגיות: תאונת דרכים, בלט דיסק, בלט דיסק כתוצאה מתאונת דרכים, תאונת דרכים בעקבותיה בלט דיסק, אורטופד, CT, חוליה