תאונת דרכים בה מעורבת תיירת (תשלום תכוף)

תייר? תיירת? אזרח זר? אזרחית זרה? נפגעת בתאונת דרכים?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

לפנינו דוגמא לפסק דין תאונת דרכים בה מעורבת תיירת (תשלום תכוף).

להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב בפסק הדין שניתן ע"י השופטת ארנה לוי

החלטה

1. בפני בקשה לתשלום תכוף בהתאם לסעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). המבקשת, ילידת 1957, נפגעה בתאונת דרכים ביום 17.7.08 עת נהגה ברכב המבוטח בביטוח חובה בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970 על ידי המשיבה. היא נחבלה בעיקר בכתף השמאלית, בצוואר, בראש ובגב. עניינה של הבקשה לתשלום תכוף היא תשלום בגין טיפולי פיזיותרפיה והחזר בגין רכישת משקפי ראיה חדשים שנרכשו עקב אבדן משקפיים בתאונה.

2. המבקשת היא תיירת, אזרחית ארצות הברית. בהתאם לדרכון שהוצג ניתנה למבקשת אשרת תייר מסוג ב/2 (ללא זכות לעבוד) עד ליום 17.12.08. המבקשת טוענת כי בשל היותה תיירת היא אינה זכאית לכיסוי הוצאותיה הרפואיות בארץ שהרי אינה מבוטחת ביטוח רפואי בישראל. גם בארצות הברית אין לה ביטוח רפואי כיון שפרשה מעבודתה כשנתיים לפני התאונה ולא הסדירה הנושא. היא העידה כי מרבית זמנה היא שוהה בארצות הברית ולעתים היא מגיעה לביקורים בישראל. במועד התאונה הייתה בביקור. היא הגיעה לישראל כחודש לפני התאונה. היא רכשה בית בישראל במעלה אפרים, יש לה ידידים בישראל ולאחרונה אף נישאה לתושב ישראל. היא הציגה רישיון נהיגה אמריקאי ורישיון בינלאומי, שניהם תקפים למועד התאונה. היא העידה כי אינה יודעת אם תישאר בישראל. משפחתה בארצות הברית.

3. המשיבה, בתשובתה מיום 1.4.09, טענה כי למבקשת לא היה רישיון נהיגה בתוקף בישראל במועד התאונה, כי אינה זכאית לפיצויים לפי החוק ולכן אינה זכאית גם לתשלום תכוף. המשיבה טענה כי המבקשת היא תושבת ישראל ומתגוררת דרך קבע במעלה אפרים ולכן עליה להציג רישיון נהיגה ישראלי תקף. בסיכומיו בעל פה מיום 5.5.09 הוסיף ב"כ המשיבה וציין כי המבקשת לא צרפה את מלוא המסמכים המעידים על הכנסותיה והוצאותיה לתמיכה בבקשה.

4. כידוע, במסגרת הבקשה לתשלום תכוף, אין בית המשפט נדרש לקבוע ממצאים שבעובדה ואין הוא נדרש להיכנס לעובי הקורה ולהכריע בשאלות השנויות במחלוקת. מדובר בהליך ביניים שמטרתו הושטת סעד מהיר לנפגע. די בשלב זה בהוכחת זכאות לכאורה לפיצויים על פי החוק וראה ע"א 2745/90 בארי נ' הלפרין ואח', פ"ד מה(3) 57; רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה ואח', פ"ד נח(2) 295; ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס, עמ' 622- 629; י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, תשס"ה, עמ' 448- 450.

5. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם יש לראות המבקשת כבעלת רישיון נהיגה בר תוקף בישראל וליתר דיוק, האם די ברישיון הנהיגה התקף הזר של המבקשת או שמא היה עליה להיות גם בעלת רישיון נהיגה ישראלי.

6. בע"א 5631/94 לביא נ' סהר ואח', פ"ד מט(5)820 קבע בית המשפט העליון כי "יש לתת פירוש אחיד וקוהרנטי למושג "רישיון" שבפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובחוק הפיצויים ולקבוע שרישיון נהיגה שאליו מתייחס סעיף 7(3) לחוק הפיצויים כוונתו לרישיון נהיגה שניתן על פי המסגרת הסטטוטורית של פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על פיה...יש לפרש בצורה הרמונית את חוק הפיצויים ואת פקודת התעבורה [נוסח חדש] ולהסיק שרישיון לנהוג בו דן סעיף 7(3) לחוק הפיצויים כוונתו לרישיון נהיגה שהוצא על פי פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו על פיה". בהתאם להלכה זו, על מנת לבדוק את תוקף רישיון הנהיגה של המבקשת יש לפנות להוראות תקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

7. תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת כי "מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב האזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: (1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190; (2) אם הוא נוהג רכב כאמור (א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר...". תקנה 567 קובעת, אם כן, את הכלל כי מי שאינו תושב ישראל רשאי לנהוג בישראל בהחזיקו רישיון זר תקף. תקנה זו תחול על כל מי שמגיע לישראל לתקופה ארעית, תייר ותושב חוץ. בנוסף לתקנה 567, תקנה 567א עוסקת בסוג מסוים של מקרים, בהם מדובר ב"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע". מי שחלה עליו תקנה זו יהיה רשאי לנהוג ברישיון זר במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל. כך נפסק לעניין תכלית הוראות התקנות: "כמו בכל מדינה מתוקנת, ישראל מאפשרת לתיירים, לאזרחים ולתושבים של מדינות זרות, המגיעים לישראל לזמן קצר, לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה בינלאומי. הדבר מעוגן באמנה בדבר תנועה בינלאומית בדרכים. מדינת ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, מכירה בתוקפו של רישיון נהיגה מסוג זה, לפרק זמן מוגבל, מבלי שמחזיקו יידרש לעבור מבחנים נוספים. ואילו מתושבי ישראל, דורשת המדינה לנהוג עם רשיון ישראלי בר תוקף, על כל החובות הכרוכות בכך" (בר"ע (חי') 1003/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, 20.5.07).

8. המבחן הרלוונטי לקביעה אם התקנה החלה היא תקנה 567 או 567א הוא מבחן התושבות. "מבחן התושבות הוא מבחן עובדתי משפטי, שיש לבחנו בכל מקרה על פי נסיבותיו" (ראה בר"ע (חי') 1003/06 הנ"ל). מבחן זה כולל יסודות אובייקטיבים וסובייקטיביים ובין היתר יש לבחון את רישומי משרד הפנים בדבר מעמד אותו אדם, תקופות השהייה בישראל ובחו"ל, זיקות המתייחסות למשפחה ולנכסים והכוונה להשתקע בארץ. כאמור, מי שאינו תושב ישראל רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה הזר שלו עד תקופה של שנה במצטבר מיום כניסתו לישראל. תושב ישראל רשאי לנהוג ברישיון זר אם שהה בחו"ל תקופה רצופה של שנה לפני כניסתו לישראל. ההלכה היא כי נהיגה ללא רישיון היא היוצא מהכלל והחריג. לכן, הנטל להוכיח קיומה מוטל על כתפי המבטחת וראה רע"א 2573/07 הפניקס הישראלי נ' גינזבורג, 22.10.07. עוד יש לזכור כי ככל שיש ספק בפרשנות התקנות ומאחר שבדין פלילי עסקינן, יש להעדיף את הפירוש המקל עם הנהג, בהתאם לסעיף 34כא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. גם בפן של חוק הפיצויים, יש להעדיף את הפירוש המטיב עם הנהג, ברוח הלכת דנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל, פ"ד נח(5) 639, כאשר אין מקום לסברה שהיה פגם בכושרו לנהוג וכאשר התנהגותו לא יצרה סיכון מודע באופן שראוי למנוע ממנו פיצויים לפי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים. במקרה כזה יש לאמץ גישה ליברלית לתקנות התעבורה ולהכיר ברישיון זר כתקף (ראה אנגלרד, שם, עמ' 290 ובר"ע 1003/06 הנ"ל).

9. בענייננו, המבקשת טוענת כי הגיעה לישראל כחודש לפני התאונה וטענה זו לא נסתרה. עוד העידה כי הגיעה כתיירת לביקור בלבד, טענה שנתמכת באשרת התייר בדרכונה. גם אם רכשה בית בישראל וגם אם יש לה ידידים בישראל, עדיין אין הדבר הופך אותה לתושבת ישראל. לא הוכחה כל כוונה להשתקע בישראל נכון למועד התאונה, היא לא הייתה רשאית לשבת בישראל ישיבת קבע ולא הוכח כי מרב הזיקות שלה הן לישראל. לטעמי, בהתאם לראיות שהוצגו עד כה, המבקשת אינה תושבת ישראל וההוראות הרלוונטיות לענייננו הן הוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה. המשיבה לא טענה וגם לא הוכיחה, למרות שמדובר בנושא שניתן להוכיחו בקלות על ידי תדפיס כניסות ויציאות לישראל ממשרד הפנים, כי המבקשת לא עמדה בתנאים שנקבעו בתקנה 567 וכי רישיונה הזר לא היה בעל תוקף בישראל נכון למועד התאונה. טענות המשיבה בדבר העדר חבותה נטענו בעלמא וללא כל בסיס ויש להצטער על כך ועל גישתה והתנהלותה של המשיבה בתיק. כאמור, בשלב זה של הדיון, כאשר אנו עוסקים בתביעה לתשלום תכוף, על המבקשת להוכיח את זכאותה לכאורה לפיצויים על פי החוק. בהתאם לכלל הראיות שהוצגו אני קובעת כי זכאות זו אכן הוכחה.

10. ולעניין הנזק. הבקשה עוסקת בשני נושאים בלבד. המבקשת אינה עותרת לתשלום צרכי מחיה ולכן אין כל פגם בכך שלא צרפה לבקשתה את פירוט הכנסותיה. בכל מקרה, היא הבהירה נושא זה בחקירתה. הבקשה עוסקת בצרכי ריפוי בלבד. המבקשת הסבירה כי היא חסרת ביטוח רפואי, הן בישראל והן בחו"ל. לכן היא זקוקה למימון טיפולי פיזיותרפיה בהתאם למכתבו מיום 15.9.08 של מר גיא תדמור מהמרכז הישראלי לרפואת ספורט ושיקום, בעלות של 5500 ₪ לסדרת טיפולים. המבקשת העידה כי לא בצעה הטיפולים עד היום עקב העדר מימון וכי היא נזקקת להם. בנוסף, הוצגה קבלה על סך 6306 ₪ בגין רכישת משקפי מולטיפוקל מיום 25.9.08. המבקשת העידה כי משקפיה אבדו בתאונה. אני מקבלת את עדות המבקשת, שלא נסתרה.

11. לאור כלל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את המשיבה לשלם למבקשת תשלום תכוף על סך 11,806 ₪. לסכום זה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ ואגרה. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה אצל ב"כ המשיבה ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

פסקי דין נוספים:

בקשה לתשלום תכוף

תאונת דרכים - פגיעה קשה

תאונת דרכים - תאונת שרשרת

האם נפילה ממכסה מנוע בעת ניסיון בריחת גנב עם רכבך נחשבת תאונת דרכים?

תאונת דרכים בכוונה תחילה - האם תאונה שהינה אירוע מכוון נחשבת תאונת דרכים? (דין דריסה בכוונה,דריסה מכוונת, מעשה דריסה מכוון)

האם תושב השטחים שנפצע בתאונת דרכים קשה בשטחים זכאי לפיצויים מחברת הביטוח?

תגיות: תאונת דרכים,תיירת,תייר,אזרח זר,תאונת דרכים תייר,תאונת דרכים תיירת,תאונת דרכים אזרח זר, תשלום תכוף, בקשה לתשלום, פיצויים בגין נזקי גוף, תאונת דרכים תושב חוץ