האם נפילה ממזלג של טרקטור נחשבת תאונת דרכים?

האם נפגעת בתאונת דרכים תוך כדי נסיעה בטרקטור? האם מעדת בעת עלייה לטרקטור או נפלת בירידה ממנו?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

האם נפילה ממזלג של טרקטור נחשבת תאונת דרכים?

לפנינו סוגייה שנידונה בבית משפט השלום בראשון לציון על ידי השופטת שלומית יעקובוביץ

פסק דין

1. בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ומשלא קיימת מחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי תידון ותוכרע שאלת גובה הנזק בלבד.

2. התובעת ילידת שנת 1979 נפגעה כשנפלה ממזלג של טרקטור, אשר הועלה לגובה על מנת לבצע עבודת מתיחת כבל.

התובעת פונתה ממקום התאונה על ידי מד"א לבית החולים "פוריה" בטבריה, שם נבדקה בחדר המיון ואושפזה לצורך טיפול ניתוחי בשבר שאובחן במרפק יד ימין.

לאחר שלושה ימי אשפוז שוחררה התובעת לביתה.

(ראה סכום אשפוז - נספח ל- ת/1)

הנכות הרפואית - 6ב. לחוק - קביעה על פי דין

1. התאונה, אשר ארעה במהלך עבודתה של התובעת בקיבוץ, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".ו

לתובעת נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% בגיןPTSD בהתאם לסעיף 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 ובועדה הרפואית מיום 27.2.07 נקבעה נכות זו כנכות הרפואית הצמיתה בגין החבלה בתאונה (ראה נ/1).

2. ב"כ התובעת בסיכומיו מבקש להרהר ולערער על קביעת המוסד לביטוח לאומי (ראה סעיפים 14-13 לסיכומי התובעת), אך משלא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור וממילא לא ניתנה הרשות לכך, תשמש זו (10% נכות רפואית) יסוד ובסיס להכרעתי.

הנכות התפקודית

1. בתצהיר מיום 17.10.07 (ת/1), אשר שימש כעדותה הראשית נדרשה התובעת לתיאור מגבלותיה ותפקודה לאחר התאונה ודומה כי עיקר תלונותיה הינן מן התחום הנוירולוגי והאורטופדי, תחומים בהם לא נקבעה לה נכות צמיתה בעטייה של התאונה (ראה ועדה רפואית מיום 12.5.04 בה נקבע כי מבחינה אורטופדית לא נותרה מגבלה המקנה אחוזי נכות וכן ועדה רפואית מיום 27.2.07 בה נקבע כי אין נכות מבחינה נוירולוגית - נ/1)-

"מאז התאונה וכתוצאה ישירה הימנה, אני מוגבלת ומתקשה בתפקודי. כיום אני סובלת בין השאר מכאבי ראש לפרקים המלווים בסחרחורות, ממחושים בגפיים העליונות ובעיקר במרפק, מרגישות למגע באזור הצוואר והעורף, מרעידות בידיים וברגליים, מחוסר שיווי משקל ויציבות בעת ההליכה, מתשישות ומחולשה.

הנני מתקשה בין היתר בעת קימה משנתי ומהמעבר משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה, בשעת הליכה ממושכת, בעת רכינה והתכופפות, בשעת התרוממות ו/או טיפוס, בשעת נשיאת משאות וחפצים בעלי משקל, בזמן התרכזות ומיקוד ממושכים ואיני מתפקדת כמלפנים"

2. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי לאחר התאונה, במסגרת הליכי שיקום וחרף קשייה השלימה לימודיה לבגרות (ראה עמ' 3 לפרוטוקול), החלה וסיימה קורס להכנת תיק עבודות במכון אבני (ראה עמ' 4 לפרוטוקול), התכוננה לבחינה הפסיכומטרית ונבחנה בה (ראה עמ' לפרוטוקול) והחלה לימודי אומנות בבית ברל, אותם טרם סיימה.

3. כמו כן, אישרה התובעת כי לאחר החלמתה שבה למעגל העבודה כרכזת נוער במתנ"ס גינות שומרון, תפקיד אשר בו היתה "אחראית על פעילות הנוער ... צריכה למצוא להם כל מיני פעילויות, להיות זו שמתקשרת ובודקת עם חברות, ליזום ולקבוע פעילות מבחוץ לא רק מבפנים, ללוות את הנוער" (עמ' 5 לפרוטוקול) ואותו מילאה לשביעות רצונם המלאה של מנהל המתנ"ס והמזכירה (ראה עמ' 6 לפרוטוקול).

עוד ובנוסף עבדה התובעת בקייטנת קיץ כ"אחראית בנושא של אומנות" (עמ' 5 לפרוטוקול) וכן בשתי חברות אבטחה וכטלרית בבנק לאומי, עבודה בה לא התמידה, לטענתה, בשל קשיים לעמוד בלחץ (ראה עמ' 6 לפרוטוקול).

לא למותר לציין כי עובר לתאונה עבדה התובעת בעבודות מזדמנות וכעדותה "לא ידעתי לאן אני אמורה להמשיך אך רציתי משהו רציני ... רציתי משהו לאורך זמן..." (עמ' 4 לפרוטוקול).

דומה כי דפוס זה חוזר על עצמו לאחר התאונה, הגם שאחריה ובמידה לא מבוטלת אף בעקבותיה (הליכי שיקום במסגרת המוסד לביטוח לאומי) עלתה התובעת על מסלול הלימודים הפורמלי (להבדיל מלימודים באוניברסיטה הפתוחה, אשר לטענתה החלה בהם טרם התאונה ולא השלימה אותם עקב פציעתה) וקידמה עצמה לקראת עיסוק מקצועי וקבוע.

4. עוד ובנוסף, אישרה התובעת כי לאחר התאונה נטלה חלק בפעילות התנדבותית בקהילה פעילות עם בני נוער-

"לשבת בקפה כאילו, זה מקום לנוער, מקום מיעץ, מדריך, מכווין. היתה שם עו"ס והיינו שם 2-3 מתנדבות כל פעם ואני הייתי אחת מהתנדבות שיוצרות קשר עם החברה, להעלות קשיים ולדבר איתם"

(עמ' 9 לפרוטוקול)

5. לאחר שנתתי דעתי לעדותה של התובעת מחד ביחס לקשיי תפקודה, אשר אינם זוכים לאישוש מלא בממצאי בדיקתם של המומחים בועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, ומאידך לתפקודה "בפועל", הרי שבשים לב לטיבה של הנכות שנקבעה לה בעטייה של התאונה (PTSD - 34ב. - "סימנים אובייקטיבים וסובייקטיבים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה), נכות בה הפגיעה התפקודית משמשת מדד לקביעת שיעור הנכות הרפואית, סבורה אני כי ראוי ונכון לקבוע כי הנכות הרפואית שנקבעה משקפת אל נכון אף את נכותה התפקודית של התובעת , קרי; 10%.

(לקביעת שיעור הנכות התפקודית ראה: ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נב(3) 792).

הנזק

התובעת עותרת בסיכומיה לפיצוי במספר ראשי נזק-

א. כאב וסבל

בהתאם לגילה של התובעת (ילידת 12.9.1979), שיעור נכותה הרפואית (10%) ומספר ימי האשפוז (3) עומד הפיצוי בראש נזק זה על סך של 20,445 ₪ נכון למועד פסיקתי.

לא מצאתי בסיס לעתירת התובעת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי בגין ימי אשפוז עתידיים, זאת משלא באה בפני כל ראיה קבילה לפיה תזקק התובעת בעתיד לטיפול רפואי הכרוך באשפוז.

ב. הפסד השתכרות לעבר

1. עובר לתאונה עבדה התובעת בקיבוץ שער הגולן והשתכרותה הרבע השנתית עמדה על סך של 11,594 ₪ (ראה נ/1).

לפיכך שכרה החודשי הממוצע עלה כדי 3,865 ₪ וסכום זה משוערך (הצמדה למדד ידוע במועד התאונה) עומד על סך של 4,169 ₪ ובניכוי מס הכנסה על סך של 3,752 ₪.

שכר זה ישמש בסיס לחישוב הפסדי השכר בעבר, זאת משלא באו בפני ראיות על

סמכן אוכל לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת בהליך אזרחי כי אלמלא התאונה שכרה של התובעת צפוי היה לעלות מעבר לעליית המדד.

תקופת אי הכושר

לתובעת נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי תקופת אי כושר למשך 64 יום - מיום 13.5.03 ועד ליום 15.7.03 (ראה נ/1) ובהתאם לתעודות מחלה שהוצגו הוארכה זו עד ליום 30.9.03 (ראה נספחים ל- ת/1).

לפיכך, זכאית התובעת לפיצוי בסך של 13,132 ₪ בגין שלושה וחצי חודשי "אי כושר" כשסכום זה נושא ריבית כחוק מאמצע התקופה.

מתום תקופת אי הכושר ועד היום

1. לתובעת נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות זמנית בשיעור של 10% מיום 12.8.03 עד ליום 31.7.06, אשר הפכה לצמיתה (ראה נ/1).

2. התובעת, על פי עדותה, שבה למעגל העבודה כשנתיים ימים לאחר התאונה, אך לדידי לא הונחה התשתית הראייתית המספקת לקביעה כי היה זה אך בשל מצבה הגופני או הנפשי בעקבות התאונה.

טיבה, כמו גם שיעורה, של הנכות הזמנית שנקבעה לתובעת במוסד לביטוח לאומי, אשר הפכה ברבות הימים לנכותה הצמיתה, אינה מסבירה ואף לא מצדיקה אי שובה לעבודה ועל כן אינני מוצאת לייחס את מלוא הפסדי השכר באותן שנתיים ל"מומה".

כן הדבר ביחס לירידה בשכרה של התובעת לאחר התאונה, אשר אף את חלקו בלבד ניתן לזקוף לחובת "מומה".

אשר על כן, סבורה אני כי יש לחשב את הפיצוי לו זכאית התובעת בראש נזק זה כנגזרת מנכותה התפקודית (10%) ולהעמידו על סך של 375 ₪ לחודש, קרי; סך כולל של 22,500 ₪ בגין 60 חודש (מיום 1.10.03). סכום זה ישא ריבית כחוק מאמצע התקופה.

ג. הפסד השתכרות לעתיד

על יסוד קביעתי כי לתובעת נותרה נכות תפקודית בשיעור של 10% בעטייה של התאונה ובשים לב לעובדה כי פוטנציאל השתכרותה אינו נהיר דיו, הן בשל העובדה שעובר לתאונה ולאחריה עבדה בעבודות מזדמנות והן נוכח העובדה כי לא הוכח להנחת דעתי כי אילמלא התאונה צפויה היתה להשתכר שכר העולה כדי השכר הממוצע במשק, סבורה אני כי ראוי ונכון לפסוק לה פיצוי גלובלי על דרך האומדנא בסך של 100,000 ₪ נכון למועד פסיקתי, אשר יהא בו כדי לשקף את הסיכון להפסד השתכרות בעתיד, זאת בהתחשב בגילה (ילידת 1979) ובשיעור נכותה התפקודית.

ד. הפסד תנאים סוציאליים - פנסיה

התובעת בסיכומיה עותרת לפיצוי גלובאלי בראש נזק זה בסך של 50,000 ₪ ולשיטת הנתבעת 2 אין לפצותה כלל זאת מש"התובעת לא הפרישה לקרן פנסיה ולא הוכח כי אלמלא התאונה התובעת הייתה זכאית לפנסיה".

גישת הנתבעת נדחתה בפסיקה, ככל שמדובר בנפגע צעיר לימים, דוגמת התובעת-

"כאמור, נפסקו למשיב פיצויים בגין הפסד תנאים סוציאליים והפסד פנסיה, ונטען כנגד זאת.

אכן, המשיב לא קיבל תנאים סוציאליים ולא הופרשו בעבורו תשלומים לקרן פנסיה, וככלל בהעדר תשתית ראייתית לכך שהופרשו כספים לקרן פנסיה, אין נפסקים פיצויים בגין ראש נזק זה (קציר לעיל, עמ' 87). אולם, כשעסקינן באנשים צעירים שדרך ארוכה עוד לפניהם ושנות השתכרות לא מעטות, יש מקום לסבור כי בעתיד יופרשו על ידי מעבידיהם כספים לקרן פנסיה. לפיכך אין מקום להתערבותנו באשר נפסק, ולא כל שכן כאשר אין המדובר בסכום גדול וכאשר מכלול התוצאה נראה סביר"

(ע"א 8380/03 קרנית נ' סאמר עבדאלולי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

בהעדר יכולת לאמוד את פוטנציאל השתכרותה של התובעת (ראה האמור בסעיף ג. לעיל) מוצאת אני לפסוק לה פיצוי בראש נזק זה על דרך האומדנא בסך כולל של 8,500 ₪ נכון למועד פסיקתי, כשסכום זה מביא בחשבון את ניכוי הפרשות העובד - התובעת לקרן הפנסיה במהלך כל שנות עבודתה.

ה. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

1. לאחר התאונה ובעקבותיה שבה התובעת להתגורר לתקופת מה בבית אמה בגינות שומרון (עד לתחילת לימודיה בבית ברל שאז על פי עדותה התגוררה במעונות) .

בעדותה הראשית (ת/1) ציינה התובעת כי בעקבות התאונה נזקקה "לעזרת הסובבים" אותה "בכל הקשור לעזרה עצמית טיפול וסיעוד, עזרה במלאכות משק הבית ואחזקת הדירה".

2. אמה של התובעת העידה כי נעדרה מעבודתה כששה חודשים לצורך טיפול בתובעת ולאחר מכן שבה לעבודה "בהיקף שעות פחות מבעבר" (ראה ת/2).

אחותה של התובעת העידה כי נעדרה מעבודתה ארבעה ימים מלאים וכן "שעות נוספות על מנת לעזור לתובעת" (ת/3).

עדויות אלה לא נתמכו בראיה אובייקטיבית (ראה עדותה של האם בעמ' 10 לפרוטוקול ותלוש שכר בודד שהציגה אחותה של התובעת).

3. בשים לב לתקופת "אי הכושר" שנקבעה לתובעת (עד סוף חודש ספטמבר 2003) ולשיעור הנכות הזמנית שנקבעה לה וטיבה, מוצאת אני לפסוק לה פיצוי בגין עזרת הזולת בסך של 7,500₪ נכון למועד פסיקתי, זאת בהתייחס לתקופת ההחלמה (כשלושה וחצי חודשים), בהעריכי כי באותה עת נזקקה לעזרה החורגת במידת מה מזו המצופה מבני משפחה בעתות מצוקה ואשר הינה בת פיצוי (ראה: ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח(3) 580) .

4. בהתייחס לעתיד, סבורה אני כי על יסוד הנכות הצמיתה שנקבעה לתובעת, שיעורה כמו גם טיבה, כמו גם תפקודה לאחר התאונה (ראה דיון בפרק "נכות תפקודית") ניתן להעריך כי לא תזדקק לעזרה בניהול חיים עצמאיים (מעבר לעזרה לה זכאית היא על פי חוק הביטוח הלאומי) ולפיכך מוצאת אני לדחות תביעתה לפיצוי בראש נזק זה.

ו. החזר הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

1. התובעת הציגה אסופה של קבלות המעידות על הוצאות רפואיות שונות שהוציאה (טיפול בתנועה, טיפולים אלטרנטיביים, טיפולי פיזיוטרפיה, חוו"ד מומחים – נספחים ל- ת/1), העולות כדי סך של כ- 20,000 ₪.

2. התובעת אישרה בעדותה כי לא פנתה בבקשה להחזר הוצאות רפואיות למוסד לביטוח לאומי (ראה עמ' 5-4 לפרוטוקול) ובנסיבות אלה סבורה אני כי זכאית היא אך לפיצוי חלקי, אותו מוצאת אני להעמיד על סך של 7,500 ₪ נכון למועד פסיקתי.

3. בהתייחס לעתיד, דומה כי לא הובאו ראיות קבילות (ראה החלטתי בעמ' 3 לפרוטוקול) על סמכן ניתן לקבוע כי התובעת תזדקק בעתיד לטיפולים רפואיים ו/או לתרופות שאינן במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ו/או חוק הביטוח הלאומי ומטעם זה דוחה אני את תביעתה בראש נזק זה.

ז. החזר הוצאות נסיעות בעבר ונסיעות מוגברות בעתיד

1. התובעת צרפה לתצהירה העתקי כרטיסיות אוטובוס וקבלות ממוניות בסכום של כ- 2,500 ₪ ועל פי עדותה נדרשה לנסיעות מוגברות לצרכי טיפול וריפוי-

"ש: צרפת לתצהירך קבלות של אוטובוסים, להיכן נסעת?

ת: מהבית, אני גרה בגינות שומרון, כל יציאה מהישוב זה שני אוטובוסים ... היתה לי תקופה שלא יכולתי לזוז, לא יכולתי ללכת, לא יכולתי לנסוע באוטובוס. אוטובוסים לכפר סבא, לטיפול ברמת גן, לשלוותא בהוד השרון או למרחקים כאלה.

ש: למה נסעת לכפר סבא?

ת: בית חולים מאיר, וועדות המל"ל. הכל לדברים שקשורים בתאונה.

ש: רק לטיפולים רפואיים?

ת: כל מה שקשור לתאונה. ביטוח לאומי, טיפולים שהייתי צריכה לעבור, אם הייתי צריכה לעשות צילומים במקום אחר נסעתי למקום אחר.

ש: חוץ מעניינים רפואיים, מה הקבלות?

ת: זה בדיוק הקבלות של נסיעה לטיפולים ועניינים רפואיים"

(עמ' 8 לפרוטוקול)

התובעת זכאית, לדידי, לפיצוי בגין הוצאות נסיעה שהוציאה בקשר לטיפולים רפואיים ועל כן מוצאת אני לפסוק לה פיצוי בסך של 2,500 ₪ כשסכום זה נושא ריבית כחוק מיום 1.9.05 .

2. בהתייחס לעתיד, דומה כי לא הובאו ראיות קבילות (ראה החלטתי בעמ' 3 לפרוטוקול) על סמכן ניתן לקבוע כי התובעת תזדקק בעתיד לטיפולים רפואיים הכרוכים בנסיעה ו/או לנסיעות מוגברות בשל "מומה" ומטעם זה דוחה אני את התביעה בראש נזק זה.

ח. ניכויים

1. מסכום הפיצוי הכולל יש לנכות סך של 12,000 ₪, אשר שולם לתובעת ביום 11.7.04 כתשלום תכוף, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומו.

2. כמו כן יש לנכות את מלוא תגמולי המל"ל ששולמו לידי התובעת - דמי פגיעה (8,439 ₪), קצבת הנכות (5,856 ₪) ומענק החד פעמי (25,424 ₪), הכל כמפורט בנ/1, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים לעיל בניכוי התשלום התכוף ותשלומי המל"ל (ראה סעיף ח' לעיל).

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט (החזר אגרת משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום) ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ כדין.

כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין (ככל שלא נקבע אחרת).

פסקי דין נוספים:

האם נפילה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

האם מעידת נהג משאית שעלה לארגז המשאית על מנת לנקותו נחשבת לתאונת דרכים?

תאונת דרכים – האם נפילת נהג משאית שעה שיצא מהמשאית נחשבת תאונת דרכים?

תאונת דרכים - האם פגיעה שהתרחשה בעת תיקון רכב נחשבת תאונת דרכים?

תאונת דרכים בכוונה תחילה - האם תאונה שהינה אירוע מכוון נחשבת תאונת דרכים? (דריסה מכוונת, מעשה דריסה מכוון)

תגיות: תאונת טרקטור,נפילה מטרקטור,מעידה מטרקטור,נפילה ממזלג של טרקטור,תאונת דרכים טרקטור,פיצויים מחברת ביטוח, עו"ד תאונות דרכים, עורך דין תאונת דרכים, עורכי דין נזיקין