תאונת דרכים שבר באגן

סובל/ת משבר באגן כתוצאה מתאונת דרכים?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.

לפנינו תאונת דרכים בה נגרם לנפגעת שבר באגן.

להלן סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בראשון לציון בפסק הדין שניתן ע"י השופט יהודה פרגו

פסק דין

זוהי תביעה כספית - תביעת נזקי גוף - על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בתאריך 5.7.04 נפגעה התובעת בתאונת דרכים מרכב שהיה נהוג ע"י אריה אבן ומבוטח אצל הנתבעת. הרכב עלה על המדרכה ופגע בתובעת שהיתה הולכת רגל על מדרכה זו. התובעת נפגעה קשה.

אין מחלוקת על אירוע התאונה ועל הכיסוי הביטוחי.

המחלוקת מתמקדת בשיעור הנזק.

2. המצב הרפואי

פגיעתה של התובעת בתאונה היתה פגיעה קשה. התובעת סבלה מפגיעה רב מערכתית אשר כללה: פגיעת ראש, פנים, עיניים ופגיעות אורטופדיות בחלקי גוף שונים.

מונו מספר מומחים רפואיים על מנת לאמוד את מצבה הרפואי תוצאת התאונה.

את מצבה הרפואי בתחום האורטופדי מסכם פרופ' משה סלעי בחוות דעתו מיום 17.2.08:

"אנמנזה

הגב' סולנינה אולגה, ילידת 1952, מטפלת, נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 5.7.04 כהולכת רגל שנפגעה מרכב וסבלה מפגיעה רב מערכתית שכללה: פגיעת ראש, פנים ועיניים ומבחינה אורטופדית: שבר מרוסק בברך שמאל, קרע רצועות ברך ימין, שבר זיז רחבי L4-5 ושבר באגן משמאל. היא טופלה ראשונית במחלקת טראומה ובהמשך הועברה לשיקום. לאחר התגברות כאבי הברכיים עברה בתאריך 1.05 ובתאריך 11.06 ניתוחי החלפות הברכיים משמאל ומימין בהתאמה. כיום אינה מקבלת טיפול רפואי אורטופדי.

.....

דיון ומסקנות

הגב' סולנינה אולנה נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 5.7.04 וסבלה מפגיעה רב מערכתית. מבחינה אורטופדית סבלה מפגיעות בשתי הברכיים שטופלו בסופו של דבר ע"י החלפת המפרקים ובאגן שבר דחיפה צידי LATERAL COMPRESSION שטופל שמרנית עד לאיחוי טוב של השברים באגן משמאל כולל בזיזים הרחביים של חוליות L4, 5.

בדיקתי את ע"ש מותני תקינה ללא חסר נוירולוגי או הגבלות תנועה ואיני מוצא בו נכות.

באגן קיימת רגישות ללחץ על אזורי השברים כאשר אין שבירת מבנה טבעת האגן או שינויים ניוונים במפרקי האגן בצילומים העדכניים.

בברכיים טופלה ע"י החלפתן. כיום תפקוד הברכיים טוב. אולם, ידוע מהספרות והניסיון כי "תוחלת חיי המפרק" כ-15 שנה לאחריהן תזדקק קרוב לוודאי לעבור ניתוחי החלפה חוזרת. זאת עקב שחיקת המפרקים אשר בחולים צעירים היא מוגברת ביחס לחולים מבוגרים (65 ומעלה) בהם בוצע בד"כ ניתוח זה.

עלות כל ניתוח כ-5000 $ שכר מנתחים, אשפוז לכשבוע, ולאחריו אי כושר עבודה למשך כ-3 חודשים לכל ברך ותוצאת ניתוח חוזר תמיד פחות טובות מהניתוח הראשון.

לאור כל האמור לעיל הנני מעריך את נכותה האורטופדית הצמיתה של הגב' סולנינה אולנה בעקבות התאונה מתאריך 5.7.04 בשיעור של:

10% (עשרה אחוזים), לפי סעיף 35(1) ב' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב מצב לאחר החלפת ברך ימין ושמאל עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי והתנועות". (10% לכל ברך).

וכן:

10% (עשרה אחוזים), בהתאמה לפי סעיף 46(3) לקובץ תקנות הביטוח הלאומי לפי ההסבר הבא: "עקב שבר באגן עם הפרעות סטטיות קלות בהליכה.

כאמור אני צופה בעוד כ-15 שנה החמרת מצב הברכיים ואז תהיה הנכות כ-20% בגין כל ברך והיא עשויה לקטון לכדי 10 – 15% בעקבות הניתוח החוזר. באגן לאור הזמן שחלף מהתאונה, והעדר שינויים ניווניים איני צופה החמרה בעתיד או צורך בטיפולים רפואיים נוספים.

אני מעריך כי אינה בכושר בעבודה מהתאונה ועד כ-3 חודשים מהניתוח האחרון, קרי 3/07 ואז כשירה לעבודה שאינה כרוכה בהליכה או עמידה".

את מצבה הרפואי בתחום העיניים מסכם ד"ר יהושע אלמוג:

"... על פי סיכום המחלה תוארה פגיעה בעצמות הפנים משמאל כולל חתך פתוח בלחי, ושברים בעמוד שידרה תחתון, אגן ורגל שמאל.

ב-C.T. ראש הודגם שבר בקשת הזיגומה, סינוס מקסילרי וארובת עין שמאל.

עברה ניתוח לקיבוע של עצם הזיגומה ותפירת החתך בלחי. בהמשך הועברה להמשך טיפול במחלקת שיקום. בונסף תואר שיתוק עצב הפנים משמאל.

...

דיון

סיכום הפגיעות והנכות הנוירואופתלמולוגית:

1- חולשת מיקוד לקרוב עם נטייה לפזילת אקזו לרחוק. הנכות בגין הפרעה זאת על פי סעיף 57(1) היא 10%.

2 – אנאופטלמוס 4 מ"מ של עין שמאל (שקיעת העין פנימה לתוך הארובה) הנכות בגין פגיעה זאת על פי סעיף 53(ב) היא 10%.

3 – צלקת של חתך מהקנטוס הלטרלי של עין שמאל מטה ללחי.

הנכות בגין פגיעה זאת על פי סעיף 75(2)(א) היא 0%.

4- הפרעה בתחושת הפנים סביב עין שמאל.

הנכות בגין פגיעה זאת על פי סעיף 29(5)(א)(I) היא 10%.

הנכות המשוקללת בגין ההפרעות האופתלמולוגיות המפורטות מעלה 27%".

את מצבה הרפואי בתחום הפה והלסת מסכם ד"ר שלמה ברק:

"כתוצאה מהתאונה 5.7.04 נגרמו שברים של הקומפלקס הזיגומטי השמאלי.

...

נכויות

א. א. הפרעה תפקודית של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה, בצורה בינונית – המופיעה לעיתים קרובות עם הפרעות קלות בלעיסה – 10% (עשרה אחוז) לפי סעיף 73(א)(II).

ב. ב. ירידה בתחושה באזור לחי שמאל, צד אף שמאל ושפה עליונה משמאל – 10% (עשרה אחוז) – לפי סעיף 29(5)(א)(I).

נכות זו חופפת לנכות שקבע ד"ר יהושע אלמוג – עיניים".

את מצבה הרפואי בתחום אף אוזן גרון מסכם פרופ' פיינמסר:

"דיון

מדובר באישה בריאה שנחבלה חבלה רב מערכתית עם פגיעות בשטח אורטופדיה, א.א.ג. ופה ולסת ולדבריה אף בשטח אופטלמולוגיה (ירידה בראיה בשמאל).

בדיון זה אתייחס לבעיותיה האוטולוגיות בלבד. אלה מתמקדות בסחרחורת וירידה בשמיעה.

סחרחורת:

תלונותיה הינן של סחרחורת אמיתית בזמן שינוי תנוחה ובזמן שכיבה על צד שמאל. לתלונה זו סימוכין מרובים בתיקה הרפואי עם טיפולי APLEY פיזיותרפיה של מערכת שיווי המשקל.

בדיקות וסטיבולריות חלקיות שנעשו היו תקינות אולם אלה אינם שוללים קיום סחרחורת ולפי חוקי הביטוח הלאומי לא מונעים מתן אחוזי נכות בגין סחרחורת קלה. שעל כן בנוכחות סחרחורת לה עדות חוזרת בתיק רפואי ולמרות שאין סימנים אובייקטיבים זכאית ל-10% לפי סעיף I -ב'-4-72".

כפועל יוצא נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת כתוצאה מן התאונה הינה 57%.

3. כאב וסבל

התובעת ילידת 20.6.1952.

לתובעת נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 57%.

התובעת היתה מאושפזת 137 יום.

כפועל יוצא, זכאית התובעת לפיצוי כספי בסך 131,000 ש"ח בראש נזק זה.

בדברי הסיכום מבקש ב"כ התובעת כי ייפסק סכום נוסף עבור האשפוזים שצפויים להיעשות בעוד כ-15 שנה לצורך החלפה חוזרת של הברכיים.

לא ניתן היום לפסוק פיצוי על אשפוז עתידי, כאשר לא ברור במדוייק מתי יהיה אשפוז זה, מה יהיה אורכו ואם תבצע בכלל התובעת ניתוח חוזר של החלפת מפרקי הברכיים בעוד 15 שנה.

4. הפסד השתכרות

התובעת במקצועה הינה אחות רפואית מוסמכת, לאחר שלמדה מקצוע זה מ-1.9.1967 - 30.6.1970 (במכללה לרפואה בעיר צ'מרובצי שברוסיה).

עם תום לימודיה עבדה התובעת בין השנים 1970 - 1997 כאחות בבתי חולים ובמרפאות. ביום 23.5.1997 התפטרה התובעת מהעבודה כאחות מרצונה.

(ר' ת/1, ת/2).

בעדותה מספרת התובעת:

"ת. אני עבדתי משנת 70' עד שנת 97'. הפסקתי לעבוד כי היה קשה, לא שילמו משכורת והילדים היו גדולים והתחילו ללמוד. וחיפשתי עבודות עם שכר גבוה יותר.

ש. כמה את הרווחת באוקראינה.

ת. באוקראינה אני עבדתי במשרה מלאה של אחות ראשית. אחות ראשית היתה רשאית לקבל במשכורת עוד חצי משרה של אחות כי עבודתה היתה קשה והיא עבדה יותר שעות. ועבדתי בחצי משרה של מטפלת.

ש. כמה קיבלת בסה"כ שכר.

ת. אני לא זוכרת.

ש. בערך.

ת. בערך 400-300 קופונים. אני לא יכולה להעריך את זה בדולרים. ברוסיה לא היו דולרים קודם.

ש. הסכום הזה היה לחודש.

ת. כן".

לאחר התפטרותה מהעבודה עבדה התובעת בעבודות מזדמנות שונות. כדבריה:

"ת. אני עבדתי במזדמנות וגם שם. אני לא עבדתי שם כל היום, רק כמה שעות ואח"כ הלכתי לעבוד בשוק בתור מוכרת בשוק.

ש. מה מכרת בשוק.

ת. ג'ינסים, כל מיני דברים. היו מביאים מטורקיה והייתי לוקחת את הסחורה.

ש. מכיוון שפרנסה לא היתה טובה, רצית לבוא לעבוד בישראל.

ת. הפרנסה לא היתה טובה. שילמו בסוכר, במוצרי אוכל".

לישראל הגיעה התובעת ביום 8.9.1998 עם "רישיון ביקור, ב/2/B" עם אישור שהייה למשך 7 ימים.

"לשאלת בית המשפט למה הגעת לישראל" השיבה התובעת:

"ת. למען האמת, באה אלינו חברה וסיפרה שהיא מרויחה כאן טוב. היא עבדה בתור מטפלת ובמשך שנה היא הרויחה 8,000$. והיא אמרה שהיא מתכוונת לחזור לארץ ואם אני מעוניינת, היא מוכנה לעזור לי".

מאז 15.9.1998 לא קיבלה התובעת ארכה של רישיון השהות בארץ והיא נמצאת בארץ במעמד של שוהה בלתי חוקית.

במהלך שהותה בארץ עבדה התובעת בעבודות מזדמנות שונות בשמירה וטיפול בקשישים. כל אותה עת, הסתתרה התובעת מפני משטרת ישראל /ההגירה, כדי שלא תיתפס, תישפט ותגורש מן הארץ.

התאונה אירעה ביום 5.7.04, ביום החופשה שלה, עת הלכה לדואר.

לשאלה מדוע לא הלכה בדרך הקצרה לדואר (דרך השוק), הסבירה כי עשתה כן משום שבשוק עלולה להיות משטרה ועל כן העדיפה ללכת בדרך יותר ארוכה כדי שהמשטרה לא תעלה על עקבותיה.

מאמין אני לתובעת כי התאונה אירעה ביום החופשה שלה ולא בעת עבודתה.

כפועל יוצא, אין המדובר ב"תאונת עבודה".

בעת אירוע התאונה עבדה התובעת בטיפול בשתי אחיות מבוגרות.

בעדותה בבית המשפט העידה התובעת כי שכרה עמד על 5,000 ש"ח בתוספת כלכלה, מדור, ביטוח רפואי ומתנות.

כדי לתמוך עדות זו, צירפה התובעת תצהיר שניתן על-ידי אחת משתי האחיות - חווה כץ ז"ל.

הנתבעת התנגדה להגשת התצהיר.

החלטתי לקבל את התצהיר כפוף לטיעוני הצדדים לענין קבילות המסמך, תוך שאני מציין כי: "נכון תעשה התובעת אם תזמין לעדות את עו"ד אבי אליאייב", מי שהחתים את חוה כץ ז"ל על התצהיר.

התובעת לא הביאה לעדות את עו"ד אבי אליוב וגם לא אף אחד מבני משפחת האחיות, כדי לתמוך את גירסתה.

בדברי הסיכום ביקש ב"כ התובעת לקבל את האמור בתצהיר, היות ומדובר באימרת נפטר בניגוד לאינטרס הממוני שלו ועל כן מהווה חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה. לטענתו, תצהיר זה אף הוגש על-ידי התובעת בתביעה לפיצויי פיטורין אותה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה, ואין להניח שהאמור בתצהיר אינו אמת, כאשר "ניפוח" השכר יביא באופן הכרחי להגדלת הפיצויים. (התובעת קיבלה בפסק דין על-פי סעיף 79(א) פיצויי פיטורין, חופשה, שעות נוספות ודמי הבראה בסך כולל של 33,000 ש"ח).

אני דוחה טיעון זה של ב"כ התובעת.

לא הובאה בפני כל ראיה משכנעת, כי שכרה של התובעת היה 5,000 ש"ח. כאמור, העדים שיכלו לתמוך בגירסה זו, לא הובאו לעדות.

איני מקבל כראיה את התצהיר של חוה כץ ז"ל אותו הגישה התובעת.

לא שוכנעתי באילו נסיבות ניתן התצהיר, ומה היה מצבה הבריאותי והנפשי של המצהירה, בעת מתן התצהיר. עו"ד אליוב לא זומן לעדות בבית המשפט למרות הערת בית המשפט כי נכון תעשה התובעת אם תזמינו לעדות על מנת שיוכל להאיר את עיני בית המשפט בדבר מצבה הבריאותי של חוה כץ ז"ל בעת מתן התצהיר. האחות הנוספת, אסתר לנצ'ינסקי- לניר (תבדל"א), לא הובאה לעדות בטענה כי: "היא במצב קשה מאוד", כך גם לא בני המשפחה האחרים, למרות טענת התובעת שהם כמשפחה לה, טיעון שאינו מסתדר עם התביעה שהגישה התובעת לבית הדין האזורי לעבודה ומכתבי הטענות שהוגשו.

(המסמכים הוגשו לתיק בית המשפט על-ידי ב"כ התובעת ביום 26.5.08)

בסעיף 14 לתצהיר שהגיש דוד לניר (בנה של אסתר) בתביעה שהגישה התובעת לביה"ד האזורי לעבודה, נכתב:

"הנתבעת משתמשת בתצהיר שניתן לה על פי בקשתה לצורך תביעתה בגין תאונת הדרכים ואשר נועד לסייע לה בתביעתה. כיום מנסה לעשות שימוש לרעה בתצהיר זה".

לכך יש גם להוסיף את הטענות הנוספות המופיעות בתצהירו של מר לניר כי בתקופת עבודתה של התובעת אצל האחיות הועסקה עובדת נוספת מטעם המוסד לביטוח לאומי בהיקף של 40-30 שעות שבועיות אשר ביצעה את עיקר עבודות הבית, ערכה את הקניות, הכינה את ארוחת הבוקר ועזרה לאחיות בבישול בסופי שבוע ולקראת חגים תמורת תשלום נוסף.

לציין, כי תצהיר זה הוגש לביהמ"ש לבקשת ב"כ הנתבעת ובהסכמת ב"כ התובעת (ראה הודעה מיום 26/5/08).

ללמדך, כי לא ניתן להתייחס אל התצהיר כאימרת נפטר בניגוד לאינטרס הממוני שלו, כנטען על-ידי ב"כ התובעת ו/או כי יש בעיה עם התצהיר. הא-ראיה שגם בית הדין האזורי לעבודה לא קיבל את התצהיר כמשקף את שכרה של התובעת, שהרי על-פי חישוב התובעת הגיעו לה פיצויי פיטורין בסך 45,083 ש"ח בנוסף לחופשה שנתית, דמי הבראה ושעות נוספות. סה"כ סכום התביעה היה 152,742 ש"ח, בעוד שבפסק הדין נפסק לזכות התובעת רק סכום של 33,000 ש"ח, עבור כל רכיבי התביעה.

מכאן, שאין בפני נתון מבוסס על שכרה של התובעת עובר לתאונה.

זאת ועוד; כאמור התובעת היתה (ועודנה) שוהה בלתי חוקית בארץ אשר הסתתרה כל העת מהמשטרה. אין לי כל ודאות כי הדבר יכול היה להימשך לאורך זמן, כאשר בשנים האחרונות הגבירה משטרת ההגירה את האכיפה בנושא זה. אין לי גם כל ודאות אם היתה נכונות של מעסיקים להעסיק עובדת שוהה בלתי חוקית נוכח האכיפה והענישה של מעסיקים המעסיקים שוהים בלתי חוקיים. לא ברור לי כלל כמה זמן היתה נשארת התובעת בארץ, ואם היתה נשארת, היכן היתה עובדת וכמה היתה משתכרת ?

בעדותה, מספרת התובעת:

"ש. האם חששת שיעצרו אותך.

ת. כן, כמובן.

ש. מה עשית שלא יעצרו אותך.

ת. ישבתי בשקט אצל הסבתות.

ש. אם היו עוצרים אותך מה היית עושה.

ת. אני הייתי מחפשת עבודה באוקראינה, באירופה.

ש. את יודעת כמה אפשר להרויח היום בקייב.

ת. יש לי הרבה מכרים שהיו כאן וגירשו אותם ואח"כ נסעו לאיטליה ויש כאלו שעובדים בקייב, ברוסיה.

ש. את יודעת כמה אפשר להרויח היום בקייב.

ת. יש לי חברה אחת שעובדת בקייב והיא מרויחה 200 גריבנה ביום, זה בערך 40$".

ללמדך, כי אין בפני כל נתון אובייקטיבי עליו ניתן לבסס את הפסד השתכרות התובעת בעבר ובעתיד. כך גם לא ברור היכן - באיזו ארץ - היתה ממשיכה לעבוד התובעת.

בנסיבות אלו, כל שניתן הוא לפסוק פיצוי גלובלי, אשר יבטא את הפסד ההשתכרות של התובעת בעבר ובעתיד. לענין זה, יש להביא בחשבון את תקופת אי הכושר הארוכה בעבר (התאונה ארעה ביום 5/7/04), ואת השפעת הנכות שנקבעה על כושר ויכולת עבודתה של התובעת כאחות רפואית או כמטפלת כפי עיסוקה עובר לתאונה. אין לי כל ספק כי התובעת - אחות רפואית בהכשרתה - אשר עבדה בעבר במוסדות רפואיים שונים - היתה מוצאת עבודה בכל ארץ ובכל עת, בהיותו של מקצוע זה מקצוע נדרש.

אין אני שותף לדעתו של ב"כ הנתבעות כי יש לחשב את שכרה של התובעת על בסיס השכר הנהוג בארץ מוצאה (אוקראינה). מעדותה של התובעת, כך גם מהמסמכים שהוצגו בפני, למדתי, כי לאורך כל השנים התובעת עבדה והשתכרה על מנת להתקיים ולתמוך בשני ילדיה, לרבות סיוע במימון לימודיהם. כשהשכר באוקראינה לא היה מספיק לכל אלה, עזבה התובעת את אוקראינה ובשנת 1998 באה לעבוד בארץ. למרות היותה שוהה בלתי חוקית עבדה בארץ כ-6 שנים עד לאירוע התאונה.

ברי לי, כי אלמלא נפגעה התובעת בתאונת הדרכים, היא היתה ממשיכה לעבוד, בארץ או בכל ארץ אחרת אשר בה היתה מוצאת את פרנסתה, ברמה שאינה פחותה מהשתכרותה עובר לתאונה. מקצועה של התובעת - אחות רפואית מוסמכת - היה מסייע לתובעת למצוא עבודה ללא כל קושי.

על רקע האמור, יש לבחון את השפעת הנכות שנקבעה לתובעת בעקבות התאונה על כושר העבודה/ההשתכרות של התובעת, לרבות תקופת אי הכושר הארוכה, עד לשיקומה רק לאחרונה.

פגיעתה של התובעת היתה פגיעה קשה. במסגרת פגיעה זו עברה התובעת סדרה של ניתוחים וטיפולים רפואיים שכללו החלפת המפרקים בשתי הברכיים, בנוסף לפגיעותיה בתחום פה ולסת, עיניים וא.א.ג. רק לאחרונה סיימה התובעת טיפולים רפואיים אלו. שוכנעתי, כי לאורך כל אותה תקופה לא היתה מסוגלת התובעת לעבוד, בוודאי לא בטיפול ועזרה לקשישים. גם היום בהתחשב במגבלותיה ונכותה של התובעת, כושר עבודתה פחת בצורה משמעותית. אמנם, לא לכל אחוזי הנכות שנקבעו יש השפעה על כושר העבודה של התובעת, אך בוודאי יש השפעה משמעותית לנכות שנקבעה בתחום האורטופדי, בהתחשב בסוג עבודתה של התובעת; כך גם יש השפעה לתלונותיה על סחרחורות בזמן שינויי תנוחה, תלונות שנמצאו אמינות על-ידי המומחה הרפואי.

אשר על כן ובשוקלי את כלל הנסיבות, לרבות תקופת אי הכושר הארוכה, מגבלותיה כיום והשפעתן על כושר עבודתה של התובעת, סבור אני כי פיצוי כספי בסך 250,000 ש"ח עבור עבר ועתיד, יהיה הולם את הנסיבות.

5. עזרת צד ג'

ברי לי, כי בתקופת החלמתה מהפגיעה הקשה, נזקקה התובעת לעזרת צד ג'.

מעדותה של התובעת לא למדתי הרבה על העזרה אותה קיבלה. כל שהעידה התובעת לענין זה היה, כי אחרי התאונה גרה אצל האחיות בהן טיפלה ולאחר מכן גרה בשכירות בדירה בה התגורר גבר נוסף. התובעת שילמה 300$ דמי שכירות לחודש.

התובעת לא העידה מי סייע לה באותה תקופה. התרשמתי, כי היות והתובעת שוהה לבדה בארץ שהות בלתי חוקית, לא היה גם מי שיסייע בעדה. לזכותה של התובעת ייאמר, שהיא שיקמה את עצמה בכוחותיה היא.

בנסיבות אלו, אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי עבור עזרת צד ג' בעבר.

לא כך הם פני הדברים באשר לעתיד. אמנם לא ברור לי היכן תתגורר התובעת בעתיד, אך אין לי כל ספק כי במצבה הרפואי ועם התבגרותה, תזדקק התובעת לעזרת צד ג', בוודאי בביצוע עבודות בית קשות. על אחת כמה וכמה נוכח הערכת המומחה הרפואי בתחום האורטופדי - פרופ' סלעי - כי תחול החמרה במצב הברכיים ויהי צורך בניתוח חוזר בעוד כ-15 שנה בשתי הברכיים. גם היום טוענת התובעת כי אין לה יציבות וכוח ברגלים וקשה לה לשבת ולקום. נוכח פגיעותיה של התובעת, מאמין אני לתובעת כי יש לה הפרעה וכאבים בביצוע עבודות אלו.

סבור אני כי יהיה זה נכון לפסוק לתובעת פיצוי כספי בסך 25,000 ש"ח, בראש נזק זה, בהתחשב בנכות שנקבעה לתובעת ומגבלותיה.

6. הוצאות רפואיות

ההוצאות הרפואיות עבור הטיפולים אותם קיבלה התובעת בבית החולים "איכילוב" כוסו על-ידי הנתבעת בהתאם להחלטת בית המשפט ולאחר שבית החולים סירב לבצע טיפולים אלו ללא התחייבות הנתבעת לשאת בעלותם.

בנוסף, צירפה התובעת קבלות - ת/8 - על הוצאות רפואיות נוספות אשר נגרמו לה בסך נומינלי של 5,930 ש"ח, משוערך להיום כ-7,200 ש"ח.

התובעת זכאית להחזר הוצאות אלו.

בנוסף, העיד המומחה הרפואי כי התובעת תזדקק קרוב לודאי לניתוח חוזר להחלפת שתי הברכיים בעוד כ-15 שנה כשעלות כל ניתוח 5,000$ - שכר מנתחים ואשפוז. קרי, הוצאה צפויה של 10,000$, בעוד כ-15 שנה.

שער הדולר נכון להיום הנו 3.515 ש"ח. לאמור הוצאה של 35,150 ש"ח ובהיוון המתאים 22,563 ש"ח. התובעת זכאית לסכום זה.

כמו כן, על-פי המלצת דר' ברק והגב' יהודית זהר, צריכה התובעת לעבור טיפולים הקשורים לפגיעותיה בתחום הפה ולסת. כך גם ברי לי כי במהלך חייה עשויה התובעת להזדקק לטיפולים תומכים נוספים, בודאי לאחר ביצוע הניתוחים החוזרים להחלפת מפרקי הברך.

סבור אני כי פיצוי כספי נוסף בסך 10,000 ש"ח, עבור הוצאות רפואיות נלוות לטיפולים הרפואיים אותם כבר קיבלה ותקבל התובעת לאורך השנים, יהיה הולם את הנסיבות.

כפועל יוצא, זכאית התובעת לפיצוי כספי בסך 40,000 ש"ח, בראש נזק זה.

7. הוצאות נסיעה

התובעת הציגה קבלות עבור הוצאות נסיעה שנגרמו בעקבות התאונה בסך כולל של כ-3,560 ש"ח. גם אם לא כל הקבלות הן קשורות לתאונה, ברי לי כי חלק ארי מהן קשור לטיפולים אותם עברה התובעת בעקבות התאונה ולנסיעות מוגברות שנדרשו כתוצאה ממגבלות ההליכה שהתאונה הותירה. הוצאות כאלו יהיו גם בעתיד.

סבור אני כי פיצוי כספי בסך 10,000 ש"ח יהיה הולם את הנסיבות.

8. ניכויים

במהלך תקופות אי הכושר, קיבלה התובעת תשלומים תכופים על-ידי הנתבעת, בנוסף למימון הטיפולים והניתוחים שעברה. יש לנכות את התשלומים התכופים נטו (לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד ומע"מ), עפ"י הטבלה המפורטת להלן:

9. סוף דבר

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 131,000 ש"ח - כאב וסבל.

סך של 250,000 ש"ח - הפסד השתכרות.

סך של 25,000 ש"ח - עזרת צד ג'.

סך של 40,000 ש"ח - הוצאות רפואיות.

סך של 10,000 ש"ח - הוצאות נסיעה

סה"כ - 456,000 ש"ח.

בניכוי תשלומים תכופים בסך 134,304 ש"ח.

סה"כ לתשלום - 321,696 ש"ח

סכום זה ישא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן ובנוסף, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד לשלם לתובע, שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מהסכום הכולל לתשלום ביום התשלום בפועל, בתוספת מע"מ כחוק ואגרת בימ"ש.

פסקי דין נוספים:

חישוב פיצויים בתביעת נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים

פגיעת רכב בילד וגרימה לשברים בגולגולת

תאונת דרכים של רוכב אופנוע בעת שנסע בנתיבי איילון בתל אביב

תאונת דרכים - נהגת מיניבוס

תאונת דרכים קלנועית

תגיות: תאונת דרכים, שברים, שבר באגן, פיצוי מהביטוח, דריסת הולך רגל, דריסת הולכת רגל, תאונה, פיצויים, שיקום, ניתוח