האם מעידה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

האם נפגעת בתאונת דרכים תוך כדי נסיעה בטרקטור? האם מעדת בעת עלייה לטרקטור או נפלת בירידה ממנו?

משרד עו"ד אדר מאור-מוסקוביץ' מספק שירותי עורך דין בתביעות נזיקין בדגש על תביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים

האם מעידה מטרקטור נחשבת תאונת דרכים?

להלן סוגייה אשר נידונה בבית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שניתן ע"י השופטת בלהה טולקובסקי.

פסק דין

מבוא

1. מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, יליד 1967, טוען כי ביום 29.6.05, נפגע בתאונה המהווה על פי נסיבותיה, תאונת דרכים.

הנתבעת מכחישה את נסיבות ארוע התאונה וטוענת כי בכל מקרה, אין מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק.

נסיבות ארוע התאונה - המישור העובדתי

2. התובע תאר את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "ביום 22/06/2005, בשעה 09:00 לערך, בעת שהייתי בעבודתי הרגילה, פנה אלי מנהל העבודה ואמר לי לעלות ולראות אם יש מספיק שמן ומים בטרקטור מ.ר. 356-217. אני פעלתי לפי דבריו ועליתי על המדרגה של הטרקטור וראיתי שיש מספיק שמן. מלבד זאת, לא עשיתי דבר. כאשר ירדתי מהמדרגה של הטרקטור, החלקתי, נפלתי ונחבלתי קשות ברגלי הימנית.

אני לא ביצעתי כל פעולה בטרקטור, אני לא מכונאי או מוסכניק, אני לא עובד במוסך, ואין לי הכשרה של מכונאי או מוסכניק. נתבקשתי לעלות לטרקטור לראות אם חסר שמן או מים. פעולה זו אינה קשורה לעבודתי הרגילה כפועל בחברה.

לא ידוע לי כי הייתה בעיה כלשהי בטרקטור. הטרקטור היה תקין לחלוטין ולא היתה בו שום בעיה מכנית או אחרת, ובדיקת שמן ומים היא בדיקה רגילה של כל כלי רכב לפני תחילת נסיעתו" (סעיפים 6-4 לתצהיר התובע, ת/1).

בחקירתו הנגדית, הודה התובע כי אין לו רישיון נהיגה לנהיגת טרקטור וכי בעת ארוע התאונה, הטרקטור עמד כשמנועו דומם (עמ' 9-8 לפרוטוקול).

התובע העיד כי היתה זו הפעם הראשונה שבדק מים ושמן, בטרקטור המעורב בתאונה וכשנשאל האם נכון שסרגיי, מנהל העבודה שהורה לו לבדוק שמן ומים בטרקטור, לא התכוון לנהוג על הטרקטור השיב: "סרגיי נהג בטרקטור" (עמ' 8 לפרוטוקול).

3. סרגיי מרקושף, מנהל העבודה, ציין בתצהירו כי: "ביום 22/06/2005, פניתי אל התובע ודרשתי ממנו לעלות ולראות אם יש מספיק שמן ומים בטרקטור מ.ר. 356-217. התובע עלה על המדרגה של הטרקטור, בדק אם יש מספיק שמן וכאשר ירד מהמדרגה של הטרקטור החליק, נפל ונחבל.

התובע לא מכונאי או מוסכניק ואין לו הכשרה של מכונאי או מוסכניק.

לא ידוע לי כי הייתה בעיה כלשהי בטרקטור. הטרקטור היה תקין לחלוטין ולא היתה בו שום בעיה מכנית או אחרת, ובדיקת שמן ומים היא בדיקה רגילה של כל כלי רכב לפני תחילת נסיעתו" (סעיפים 5-3 לתצהיר, ת/2).

בחקירתו הנגדית, העיד סרגיי כי תפקידו של התובע היה לבדוק שמן ומים בקומפרסורים ובכלים וכי התובע עשה זאת, פעמים רבות. סרגיי אישר כי הוא לא היה הנהג של הטרקטור וכי מדובר היה בטרקטור שירות, וכדבריו: "השתמשו בטרקטור מידי פעם. הוא לא עבד כל יום...". לשאלת בית המשפט, מדוע ביקש מהתובע לבדוק שמן ומים בטרקטור, השיב: "הוא היה עושה את זה. מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת" (עמ' 14 לפרוטוקול).

4. מהמקובץ עולה כי התובע התבקש לבדוק שמן ומים בטרקטור שהיה בחצרי מקום העבודה ונפגע בעת שירד מהמדרגה של הטרקטור. התובע לא היה בעל רישיון נהיגה ולא התכוון לנהוג בטרקטור. טענת התובע כי סרגיי התכוון לנהוג על הטרקטור, נסתרה בעדותו של סרגיי אשר העיד כי הוא לא נהג בטרקטור וכי מדובר היה בטרקטור שירות שלא השתמשו בו כל יום. מכאן עולה כי הטענה שבדיקת השמן והמים, נעשתה לצורך תחילת נסיעה, לא הוכחה.

האם מדובר בתאונת דרכים?

5. "תאונת דרכים", מוגדרת בסעיף 1 לחוק כדלקמן: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" (להלן: "ההגדרה הבסיסית").

השאלה הנשאלת הינה האם התובע נפגע תוך כדי שימוש ברכב ל"מטרות תחבורה".

אין חולק כי כניסה או ירידה מרכב, נכללות בגדר "שימוש ברכב". יחד עם זאת, בכדי להוכיח כי התאונה מהווה תאונת דרכים, בהתאם להגדרה הבסיסית, יש להוכיח כי הירידה מהרכב, נעשתה למטרות תחבורה, ראה לעניין זה; רע"א 8548/96 פדידה יחיאל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נא(3), 825, שם נפסק: "פעולה של עלייה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התעבורתיים. כדי שפעולה זו תחשב לשימוש ברכב למטרות תחבורה, תנאי הוא שהיא תהיה קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרות תעבורתיות. מכאן, שלא כל פגיעה בתאונה בעת עלייה לרכב או ירידה ממנו תחשב לתאונת דרכים. כדי לקבוע אם בתאונת דרכים עסקינן, נדרשת הקביעה לאלו מטרות היו העלייה לרכב או הירידה ממנו. ברוח זו יש להבין את הדברים שנאמרו בעניין עוזר, בהתייחס למהותו של שימוש ברכב ולדרישה הבסיסית שהשימוש יהיה למטרות תחבורה".

6. התובע מסתמך על ההלכה שנפסקה ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה ואח' תק - על 2004 (4) 3066, שם נקבע כי די בכך שארוע מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות, על מנת שתקום תחולה לחוק הפיצויים. עצם העובדה שאותו ארוע, מקיים גם את הוראות ההמעטה, דוגמת הוראת ההמעטה שעניינה פריקה וטעינה, אין בה כדי לשלול את קיומו של "שימוש ברכב מנועי", כהגדרתו בחוק. לפיכך נפסק כי כניסה לרכב וירידה ממנו, במהלך טעינה ופריקה, תחשב כשימוש ברכב למטרות תחבורה שכן עצם העובדה שטעינה ופריקה, הוצאו במפורש מהגדרת "שימוש ברכב", אין בה כדי לגרוע מאופיה התחבורתי של פעולת הפריקה והטעינה.

הלכה זו, אינה מסייעת לתובע בטיעונו שכן לא נקבע בה כי כל ירידה מרכב, באשר היא, תחשב כתאונת דרכים ואין בה כדי לאיין את הדרישה להוכיח כי הירידה מהרכב נעשתה במסגרת שימוש ברכב, למטרות תחבורה.

7. התובע לא הוכיח כי ירד מהטרקטור, בעת עשיית שימוש בו, למטרות תחבורה. לא זו בלבד שהטרקטור לא היה במהלך נסיעה ואף לא היה מונע, בעת ארוע התאונה, אלא שהתובע עצמו, לא התכוון לנהוג בטרקטור ולא הוכח כי מן דהוא אחר, התכוון לנהוג בטרקטור, בסמוך לטיפולו של התובע בטרקטור. בנסיבות אלה, כאשר לא הוכח כי הירידה מהטרקטור, נעשתה במהלך נסיעה או לקראת תחילת נסיעה, אין לומר כי מדובר בירידה מרכב "למטרות תחבורה", כדרישת ההגדרה הבסיסית הקבועה בסעיף 1 לחוק.

8. התובע מוסיף וטוען כי בדיקת השמן והמים, מהווה "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו", ועל כן, יש לראות בירידה מהרכב, תוך כדי טיפול דרך, כתאונת דרכים. לשיטת התובע, הפעולה שביצע מהווה "טיפול-דרך או תיקון-דרך", מאחר ונעשתה לצורך הכנת הטרקטור לנסיעה. מאידך הנתבעת סבורה כי אין מדובר בתיקון דרך.

9. בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 475, נדונה השאלה האם החלקה מטרקטור תוך כדי התקנת "סל" על זרוע הטרקטור, כשמנועו פועל, מהווה תאונת דרכים ובעניין זה הבחין בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא ברק בין "טיפול דרך" ל"טיפול בית", כדלקמן: "האפשרות השניה היא לראות באירוע בו נפגע המערער משום "טיפול" ברכב. אפילו נמיין כך את פעולות המערער, הרי הטיפול אינו "טיפול-דרך", אלא הוא מהווה "טיפול-בית". אכן, ה"טיפול" הוא "טיפול-דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית (ראה: י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עדכון משולב 76 (התשנ"ו)). בענייננו, ה"טיפול" נעשה בחצרים של מקום העבודה, והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור ליעודו הלא-תעבורתי. אין הוא בגדר "טיפול דרך". מסקנתנו הינה, איפוא, כי הנזק שנגרם למערער לא נגרם עקב "שימוש" ברכב, כמשמעות הדיבור "שימוש" בתיקון מס' 8".

ברע"א 1300/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' סימון כהן, תק-על 2000(3), 367, נפסק מפי כב' השופט (כתוארו אז) ריבלין כי: "דרכי השימוש ברכב, שיש בהן כדי להקנות זכאות לפיצויים, בהתרחש נזק גוף כוללות, על פי ההגדרה שבחוק, גם "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו". הוראה זו מבטאת, מצד אחד, את ההשקפה כי רק טיפול ברכב או תיקון המבוצע בו, שיש עמם סיכון תעבורתי, בשל שבוצעו בדרך, יבואו בגדר החוק...".

נראה על כן כי "טיפול דרך", משמעו טיפול המבוצע בדרך, לצורך תחילת או המשך נסיעה או לצורך מניעת סיכון תעבורתי וזאת להבדיל מפעולות בדיקה ו/או תחזוקה שוטפת שלא נועדו לאפשר המשך מיידי של השימוש ברכב.

10. חברי כב' השופט וינוגרד, נדרש לאחרונה בפסק דינו בת.א. (שלום י-ם) 10680/07 ראיד אבוריאל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(3), 16028, לשאלה האם פגיעה במהלך בדיקת שמן ברכב אשר בוצעה ליד ביתו של הנהג, בטרם החל בנסיעה, מהווה "טיפול דרך", להבדיל מ"טיפול בית" והיטיב לסכם את גישת המלומדים והפסיקה בסוגיה זו, כדלקמן: "... לשיטתו של פרופ' אנגלרד על "טיפול-דרך" לעמוד בכל שלושת הרכיבים של "המבחן המשולש": היסוד הפונקציונלי (מניעה או הקטנה של סיכון תעבורתי); יסוד הזמן (לצורך המשכה המיידי של הנסיעה); והיסוד הגיאוגרפי (לא בסמוך לבית הנפגע; יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, התשס"ה) 140-141; להלן: אנגלרד)". לדבריו, "כוונת המחוקק היא ברורה: התכלית היא לצמצם את תחולת החוק. לכן, יש להקפיד על היסודות הנזכרים, ובמיוחד על מבחני הזמן והמקום. פעולות תיקון או טיפול לפני תחילת הנסיעה או לאחר סיומה הן בבחינת טיפולי בית או תיקוני בית...". בדומה, ציין המלומד ריבלין כי הפירושים המרחיבים השונים שניתנו למונחים "טיפול דרך" או "תיקון-דרך" בפסיקת בתי משפט השלום והמחוזי, היוצרים לשיטתו "הבחנות דקות ובלתי רצויות", "מבטאים בפועל אי נחת מן המבחן הגיאגרפי אלא שלשון החוק מפרשת כי לכך דווקא נתכוונה החקיקה המתקנת ויש ליתן תוקף לכוונה זו" (ריבלין, בעמ' 177). לפיכך, מסכם המלומד ריבלין באומרו כי הפרשנות הראויה למונח זה כוללת "רק תיקוני פתע, או טיפולים בלתי צפויים, שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה" (שם, בעמ' 178).

המלומדים אנגלרד וריבלין, מאזכרים בספריהם פרשנויות אחרות שניתנו למונחים אלה בפסיקת הערכאות הדיוניות. על אף הפרשנויות השונות שהוצעו, נראה כי לנוכח אמרות המופיעות בהנמקות שיצאו מבית מדרשו של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, נוטה הכף לכיוון פרשנותם של המלומדים אנגלרד וריבלין...".

כן ראה לעניין זה האסמכתאות שהובאו בסיכומים מטעם הנתבעת, כדלקמן: ת.א. (ב"ש) 2699/01 כהן נחום נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2003 (3), 21385 ות.א. (שלום תל-אביב) 66421/04 הרוש נ' מוסך המילניום בע"מ, תק-של 2006 (3), 17088.

11. בענייננו, מדובר כאמור, בבדיקת שמן ומים שבוצעה בחצרי מקום העבודה. אין מדובר בתיקון או טיפול דחוף ובלתי צפוי אלא בבדיקה שגרתית, המבוצעת מפעם לפעם, ואף לא הוכח כי נעשתה לצורך המשך או התחלה מיידית של נסיעה בטרקטור, לפיכך לא ניתן לראות בפעולתו של התובע בגדר "טיפול דרך" או "תיקון דרך" ברכב.

12. סופו של יום, משלא הוכח כי התאונה ארעה במהלך ירידה מרכב, למטרות תחבורה או במהלך ביצוע תיקון או טיפול דרך, אין מדובר בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק ודין התביעה להדחות.

גובה הנזק

13. לאור מסקנתי כי אין מדובר בתאונת דרכים, מתייתר הדיון בשאלת גובה הנזק.

יחד עם זאת, היה וטעיתי בקביעתי האמורה, אדון בקצרה בסוגיית הנזק.

14. התובע נפגע בברך ימין. ועדה רפואית של המל"ל קבעה את נכותו של התובע, בשיעור של 10%. קביעה זו, מחייבת מכח סעיף 6ב' לחוק.

התובע חזר לעבודתו בחברת סלומון קומפרסורים בע"מ, כחודש לאחר התאונה והמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, משך למעלה משנה לאחר התאונה, עד שהתפטר, לטענתו בשל מגבלותיו תולדת התאונה. התובע עבר לעבוד כמחסנאי בחברת אמנה בע"מ.

בנסיבות העניין, כשהתובע התפטר מיוזמתו, לא הוכח קשר בין הפסקת עבודתו לתאונה.

בעבודתו בחברת סלומון קומפרסורים בע"מ, השתכר התובע כ- 7,000 ₪ ברוטו לחודש ואילו בחברת אמנה השתכר סך של כ- 6,300 ₪.

משלא הוגש תלוש שכר לחודש יוני 2005, לא הוכח הפסד השתכרות בתקופת אי כושר לעבודה.

בהתחשב בגילו, נכותו, אופי עבודתו של התובע ושכרו של התובע, הייתי רואה לפסוק פיצוי גלובלי בסך של 120,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות, בעבר ובעתיד.

הפיצוי בגין כאב וסבל, מסתכם בסך של כ- 16,000 ₪ ובנוסף הייתי רואה לפסוק פיצוי גלובלי, בסך של 2,500 ₪, בגין עזרת בני משפחה, בתקופת אי הכושר והוצאות מעבר לאלו המכוסות על ידי המל"ל.

סך הפיצוי, מסתכם בסך של 138,500 ₪. מסכום זה, יש לנכות את תשלומי המל"ל בגין דמי פגיעה ומענק נכות ששולמו לתובע, כמפורט בנ/1, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ממועד התשלום ועד ליום פסק הדין.

סוף דבר

15. לאור קביעתי כי התובע לא הוכיח כי התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק, דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת, בסך כולל של 5,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

תגיות: מעידה מטרקטור,נפילה מטרקטור,תאונת דרכים טרקטור,תאונת דרכים,תאונות דרכים,תאונת טרקטור,תאונות טרקטור, תאונת דרכים טרקטור, תאונת דרכים עם טרקטור